נאורות חרדית מול אפלה חילונית

מי באמת שומר על ילדיו, מכבד את אשתו, ולוקח ברצינות את הקידמה? ומה מלמד על עצמינו העליהום שעשינו לח"כ ניסים זאב, שהשכיל להטיח לנו את עצמינו בפרצוף? יאיר טיילור יצא לברר.

הוא שחור? בטח. הוא גם מזרחי, גם חרדי, גם עם זקן, וגם חי בסרט כחול מהמאה ה12. ש"סניק דפוק.

אבל זה לא אנחנו, זה הוא. ההוא מש"ס, שבקושי דוברת עברית עילגת. אנחנו? אנחנו נאורים, מתורבתים, לא סולדים מחצאיות מיני. אצלנו? לנו יש רק אנשי תרבות. לא כאלה שיגבילו ברוב חשיכה אכזרית את הילד מהתנסויות שונות. מה יש? שינסה. בכל גיל. גם בחדר המדרגות.

אנחנו לא כמו הפנאטים האלה, שמתנגדים לטכנולוגיה, קידמה, ולכל מה שזז או באזז, אצלנו הילד הפיקח מתקדם, הוא נאור, הוא גולש ברשת וחשוף לכל סמנכ"ל היי טק חולני או סתם עמך סוטה.

אצלנו מפלים נשים? מה פתאום? נשים עם שרוול? חס וחלילה! לאשה יש תפקיד. איך היא תוכל לשמש לקידום מכירות עם צווארון?

אצלנו לאשה לא יהיה מקום מסודר באוטובוס, היא תידחף בכוח ותפלס את דרכה בין גברים. אף אחד לא יעיז לומר לה, חלילה "פרוצה". נכון, יש לקסיקון עשיר מאוד של כינויים וביטויים השמורים רק לה, לא כולם מתעלמים מהאקט המגדרי, ולא כולם בהכרח מחמיאים לאשה השומרת על כבודה. אבל מה הקשר? אנחנו נאורים!