אנחנו צמאי דם

מה מניע את ההפגנות * מי זקוק למטורפים * מה האינטרסים של חוזי האסונות * ומה קורה במציאות * דובר מטה הצעירים בציונות הדתית קורא למחשבה שניה

בואו נודה על האמת. חיכינו למעשה קיצוני, חיכינו שמישהו יעשה את הצעד, וגרוע מכל, אנחנו אלה שגם מלבים את זה. כמו שהדברים שאכתוב כאן יוסיפו עוד גפרור למדורה התקשורתית, גם מבלי שארצה, בטוח שהחשיפה של כל ערוצי המדיה הגדולים - שממשיכים לסקר את התופעה ואת התאבדותו של משה סילמן ז"ל - זה מה שייתן לעוד אנשים מיואשים, או כאלה שבדרך לשם, לגיטימציה למהלך התאבדותי משלהם.

רק בשבוע האחרון, קרו חמישה מקרים של הצתות "אישיות" של אנשים שנכנסו למשבר בחייהם. ואני אומר - להתאבד בשריפה? להצית את עצמכם? כמה נמוך צריך לרדת בשביל מהלך שכזה? אנשים שנקלעו למשבר, חושבים שאינם יכולים לצאת ממנו ועדיף להישרף למוות, מאשר להתמודד ואולי למצוא פתרון אחר. לא עלינו בעז"ה.

בואו נחזור שבע שנים אחורה, להתנתקות מ'גוש קטיף'. כמה התקשורת חיכתה וציפתה לאלימות של מתיישבי הגוש נגד הכוחות המפנים. "הנה עכשיו הם שופכים חומצה מהגג על החיילים", "תראי יונית, הבוקר כמעט ונעשה כאן מעשה לינץ' בחיילים, אך בסוף לא היה מי שיבצע את המעשה".

אולי אנחנו שבעי מלחמות נגד אויבנו, אך צמאים לקצת אקשן ודם ניגר ברחובות. קשה לנו לקבל את אלימות בני הנוער, את התנקשויות העולם התחתון, כמובן שיותר מהכל קשה לנו לעכל את הפיגועים. אך בדבר אחד אין לנו בעיה לחפש דם - במלחמות אחים. כמו בהתנתקות, כך גם בעמונה, שם היה ביטוי מעשי לציפיה של כלי התקשורת לאלימות פיזית, גם במחאה החברתית בקיץ שעבר חיכינו וחיכינו לראות משהו חדש ו'שונה'. אולי זה יגאל עמיר שהציב את הרף, אולי זה המהומות בעמונה, אבל מה שבטוח - היום כבר לא "שווה" לעשות סתם הפגנות.
בקיץ שעבר הכל הלך חלק מבחינת כוחות הביטחון והרשויות. הם נתנו להם חופש ביטוי ומקום לישון ברחוב, ובתמורה הצד השני לא קיבל שום הצתות ו"מחוות" מיותרות. אך הפעם נראה שכללי המשחק השתנו. לא עוד שלטים, היום המינימום לצאת להפגנה הוא עם בקבוק בנזין.

כל פעם שאני מסתכל על כותרות ותמונות מתוך ההפגנות באתרים הרלוונטיים, זה נראה לי כמו ניסיון הפיכה בסגנון המזרח התיכון הפרוע. אבל אם גם הפעם חשבנו שנעבור את זה חלק ואפילו לא חשבנו שיהיה לדבר ביטוי - הו, לא ולא. הפעם אנחנו מותחים גבולות חדשים. 'התאבדות המונית' - זה שם המשחק עכשיו, וכולנו לוקחים בו חלק. החל מ'ידיעות אחרונות', דרך 'ערוץ 2' ואפילו במאמר הזה שמתעסק עם עניין ההצתה יכול להיות שמישהו יראה בזה מעשה לגיטימי ויצא להצית את עצמו מול סניף בני עקיבא שהבטיחו לו כבר 15 שנים שייבנה עוד השנה.

אנחנו מחכים למטורף הבא, כי התרגלנו לרף מסוים של מחאה, ולא יכול להיות שהפעם המפגינים יסתפקו רק בלשבת באוהלים ולנגן שירים של ברי סחרוף ב-45 מעלות בחום והלחות של תל אביב. המטורף הבא כבר לא יצית את עצמו, אלא כבר יעשה מעשה קיצוני הרבה יותר - הוא בטח גם חושב על זה עכשיו, המטורף הזה, אז כדאי שאעצור פה, כדי לא לתת לו רעיונות, למטורף הזה.

יובל מורגנשטרן הינו דובר 'מטה הצעירים' במפקד הציונות הדתית ותלמיד ישיבת ההסדר 'הגולן'.