מסיתים נגד החרדים - גם כשהסטודנטים מרוויחים

התיקון לחוק האברכים מאפשר כעת גם לזוג סטודנטים המתקיים מ-3000 שקלים בחודש לקבל השלמת הכנסה. זו הבשורה האמיתית של החוק הזה, אבל למה להודות בזה אם אפשר לטעון שוב שהחרדים גונבים את הקופה?

ההצלחות שלך מתחלקות לשניים: אלו שתקבל עליהן טפיחת שכם, ואלו שתסבול בגללן. ואם אדייק, זה תלוי אם אתה חרדי או לא. כי גם כאשר אתה פועל למען המדינה וכלל אזרחיה, עדיין תוצג כסחטן אינטרסנט ומניפולטור. כך היה כאשר קידם ח"כ יעקב ליצמן את חוק רפואת השיניים חינם, אשר העניק סיוע כלכלי-רפואי לכל ילדי ישראל אשר ברובם המכריע הם, מה לעשות, לא ממש מצביעי יהדות התורה, אולם הוא כבר נצבע בשחור. כך גם כאשר הוצעה העלאה בקצבאות הילדים השחוקות והמצומקות. רוב הנהנים מכך היו החילונים, אבל כמובן שהחרדים הוצגו כסחטנים.

כך קורה גם הפעם. כאשר נחקק חוק שבא לתקן עוול היסטורי ולפיו הבטחת הכנסה משולמת לכולם – רק לא לאברכים. על פי החוק החדש, גם מי שלומד לרוחניותו או לפרנסתו, באם הכנסת בני הזוג אינה עולה על 3,000 שקלים המחוקק תומך בהם ב-2,600 שקלים נוספים. כמו כל מובטל אחר במדינת ישראל. שימו לב, מדובר רק במשפחה בת שלושה נפשות לפחות והאמנה לי, יש סטודנטיות רבות המברכות כעת בליבן את החוק הזה. הן ובני זוגם ולהפך. אולם למרות המהלך הכלכלי-חברתי-השכלתי שבוצע כאן, יש מי שמתקומם נגד החוק. כאלו שמעדיפים שלא לקבל שום דבר, ובלבד שגם החרדי לא יקבל כלום, "תמות נפשי עם פלישתים" סטייל, רק שכאן זה לא הגיבור.

נכון, המהלך הזה בוצע כתיקון ל"חוק האברכים" אשר נגדו יצאו הסטודנטים בהפגנה מבישה. הפגנה שבה לראשונה הפגינו אנשי ההשכלה הגבוהה לא בשביל ערכים ואפילו לא עבור כסף, אלא כדי שלאחיהם לא יהיה כלום. אולם בגצ שאז פסל את החוק משום שהוא "אינו שוויוני" ומפלה לרעה סטודנטים ביחס לאברכים, סמך את ידו על החוק החדש.

וזה הדבר המדהים. מהיום כל סטודנט וסטודנטית במדינת ישראל, אשר מטבע הדברים אינם יכולים להתפרנס במשרה מלאה, יוכלו ליהנות מהבטחת הכנסה רחבה מאד. זאת בנוסף לפועלו של חה"כ משה גפני בקדנציה הקודמת שלו כיו"ר ועדת הכספים, אז הוא נשכב על הגדר כדי לפטור ממס את מלגות הסטודנטים. הסטודנטים הללו זכו כעת מבלי הפגנה ומאמץ, ולא על ידי נבחרי הציבור שלהם, בתמיכה כלכלית חשובה מאין כמוה. אבל נאיבי מי שחשב שכעת יקבל ח"כ גפני ברכת תודה.

חשוב להדגיש כאן דבר נוסף. גם מבין 60 אלף האברכים השוקדים על תלמודם יומם ולילה, רובם המוחלט והמכריע אינו זכאי, כמובן, להבטחת הכנסה. זוג נורמלי, כמו כותב השורות למשל, מבין היטב כי בלי הכנסה נוספת, במדינת ישראל 2015 אתה עומד למות ברעב. התשלום על דיור, ארנונה, גני ילדים, ביגוד ופירות וירקות אינו מדלג על תושבי בני ברק ולא על הסטודנטים בבאר שבע. אלו הנאלצים לבקש את הבטחת ההכנסה מן המדינה אלו השכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ביותר, החיים מכ-1000 שקלים לנפש. בכל מדינה מערבית נורמלית הם מקבלים מעטפת הגנה סוציאלית הרבה יותר. מדינת ישראל במדיניות הקפיטליסטית והא-חברתית שלה כמעט ולא תומכת בהם. ספק אם הפרוטות הללו, שכמעט ולא מורגשות ביחס לתקציב המדינה, מצדיקות את ההגדרה של מדינת ישראל כמדינת רווחה.

בכל מקרה, אני וידידיי האברכים נמשיך ללמוד ולעסוק בלימוד הגמרא עם או בלי הקצבאות ולמרות המחיר הכלכלי-חברתי הכבד. כפי שלמדנו גם בימי גזירותיו של לפיד וכפי שלמדנו בטרם קמה לה המדינה. אנחנו בחרנו ללמוד גם כאשר המצב הכלכלי בבית לא מזהיר וגם כאשר אנחנו נאלצים לוותר על רמת החיים שלנו למען האידיאל של המשך לימוד התורה בעם היהודי. כי הדבר הראשון שאתה לומד כאשר אתה נכנס לבית מדרש של כולל אברכים הוא שערכים, השכלה ואידיאל חשובים יותר מרמה כלכלית וכסף.