בכמה כסף אפשר לקנות את התודעה שלכם

שר החינוך בִּזבז עשרה מיליון ש"ח מהכסף שלנו כדי לצרוב לנו את התודעה * לא דרך החינוך אלא דרך מאמרי דעה במסווה של עיתונות תמימה בעיתון "ידיעות אחרונות" * ניסיון נפל נוסף להשפיע בדרך תרמית על תודעת ההמונים שגם מימנו, על כורחם, את מצג התעתועים הזה

מהרגע הראשון שאתה קורא את הטור הזה אתה יודע שמדובר בטור דעה. אתה יודע שהוא נכתב מנקודת מבט סובייקטיבית. אתה יודע שאתה יכול, ואפילו רצוי שתחשוב לבד. שתבקר את הכותב ובודאי אתה לא אמור להסכים איתו או לקבל את הנאמר כאקסיומה. וזו הסיבה שגם מערכת "דוסים" בדומה למערכות רבות אחרות, מאפשרת לך להביע את עמדתך באמצעות תגוביות-טוקבקים וכמובן בעזרת הרשתות החברתיות.

אולם כאשר אתה קורא ידיעה עיתונאית, אינך אמור לבקר אותה. לבקר אותה זה כמו לבקר את המציאות. אתה סומך על העיתונאי המזין אותך בפיסת האינפורמציה הזאת, ביושרו המקצועי וברמת האתיקה שלו, ומניח שמה שהוא מספר לך הוא אכן שיקוף מדויק של המציאות.

גם כאשר אתה קורא טור דעה אתה לכל הפחות יודע שזו עמדתו המלאה של מר חנוך דאום, או יהא הכותב אשר יהיה.

כל התזה הנהדרת הזאת מסתיימת כאשר מגיעים לשר המפוטר (קראו לי הרב) פירון. זה האחרון נטל מכספי המיסים של כולנו כעשרה מיליון שקל - בספרות 10,000,000 - כדי לקנות ידיעות תמימות למראה בידיעות אחרונות. כך על-פי תח של אתר "העין השביעית".

וכך, במסווה של ידעה עיתונאית, קראנו בשקיקה על הרפורמות השערורייתיות של כבוד השר כאילו הם דבר נהדר. קיבלנו אינפורמציה "אמתית" על דרכיו הנכונות והמדוייקות של השר. לא חשבנו לרגע לבקר את פיסות האינפורמציה הללו. הן הרי הופיעו כידיעה חדשותית קרה ויבשה לכל דבר. זה הרי שיקוף מדוייק של המציאות.

קשה לדעת מה חמור יותר. הונאת ההמונים החמורה של עיתון חדשותי מעין זה, או שוד כספי המסים מכיסם של התלמידים, של השכבות החלשות, של לקויי הלמידה, של החינוך המיוחד, של הפריפריה, כדי להאדיר את כוחו של השר השבע. ייאמר ברורות, גם אילו היה משלם על הכל מכיסו מדובר מדובר בהתנהלות שערורייתית, מגלומנית ובלתי הולמת. אבל כאשר אנו עוד מממנים, מבלי ידיעתנו כמובן, את מסע הפרסום המתוחכם והמוסווה של השר, זה בלתי נסלח.

ובאשר לעיתון, מן הראוי לתהות אם ניתן להאמין עוד למילה אחת הכתובה שם, כולל התאריך ושמות הנפטרים. אם בעשרה מיליון שקלים אני יכול לגרום לעיתון חדשותי-לכאורה לכתוב בכותרת הראשית שאני אדם נאור ואדיר ופועל למען החברה, ראוי לתהות אם יש עוד מקום למונחים כמו "חופש העיתונות" במדינה כשלנו, גם אם נשכח, ממש בכוח, את הניסיון לסתימת הפיות בסגירת המתחרה העיתונאי/פוליטי "ישראל היום" בידי אנשי מפלגת, איך לא, מפלגתו של אותו שר מפוטר.

בשולי הדברים חשוב לציין כי ראש מפלגתו, מר לפיד, הסית כנגד הציבור החרדי כמגיש "אופן ששי" בערוץ 2 אודות פרשת היריקה-לכאורה בבית שמש. דבר שהאדיר את כוחו ומיצב אותו כלוחם נגד הציבור החרדי. כפי שנחשף ב"דוסים", גם פרשה זו לא היתה יותר מאשר הודעת יח"צ ממומנת שנועדה באופן יזום לפגוע בכוחו של הציבור החרדי על ידי קבוצות שנאבקו מולו על שטחי ציבור בבית שמש. דוגמא קטנה לכוחה ההרסני של עיתונות לקויה.