דיון: האם שירות בצה"ל הופך אדם ליותר ציוני?

מגמת החילון בכפייה החלה לפני שנים רבות, ולפיד הוא ממש לא היחיד שפועל לשם כך. לאחר ששר האוצר הציע לחדש את תקציב הישיבות עבור תלמידים מחו"ל בתמורה ללימודי ציונות, אבישי בידני החליט להעלות על הכתב את מחשבותיו והוא תוהה בקול: האם מזימת החילון בכפייה תצליח?

לפני מספר חודשים התבשרנו כי שר האוצר, יאיר לפיד, הגיע לסיכום עם ח"כ אלעזר שטרן מ"התנועה", על פיו יחודש תקצוב לתלמידי ישיבה מחו"ל הבאים ללמוד בישיבות בארץ, וזאת, בין השאר, בתמורה ללימודי ערכי הציונות. לימוד ערכי הציונות הוא נושא חשוב מאוד, וכדי לסייע בידי העושים במלאכה, החלטתי לשבת ולכתוב הצעה משלי ללימודי ציונות לחרדים מחו"ל.

1. היכרות מעמיקה עם קודמיו של הרצל: הגאון מווילנה (עליית תלמידי הגר"א), הרב שמואל מוהליבר, הרב צבי הירש קאלישר, הרב יהודה אלקלעי.
2. משה מנדלסון והרפורמה ביהדות - הניסיון שכשל לנתק את היהדות מירושלים.
3. "אלטנוילנד" - סקירה ספרותית של היצירה והשוואת החזון למציאות במדינת ישראל.
4. מדרש שלוש השבועות - האם בסיס המחלוקת בין ציונים לשאינם ציונים תקף או לא? דיון בפאנל בין רבנים ציונים לרבנים מחסידות סאטמר.
5. הציונות המדינית - על מה היא מבססת את דרישתה לארץ ישראל? אומות רבות עלו וירדו בשטחי ארץ במהלך ההיסטוריה, אך האם היסטוריה לכשעצמה יכולה להיות בסיס לתביעת מדינה?
6. ישראל או אוגנדה? האם יש חשיבות למיקום בעיני הציונות המדינית? דיון בהצעה שהסעירה את העולם הציוני בשנים 1903 - 1905.
7. מהי מהות היהדות בעיני הישראלי הציוני הממוצע? דיון השוואתי בקשת הדעות בחברה הישראלית.
8. הציונות-הדתית, מהי יותר, ציונית או דתית? האם ניתן בכלל להיות ציוני מבלי להיות דתי, ולהיפך?

אך במהלך הכנת הרשימה, הטרידו אותי השאלות הבאות: האם יהודי-ישראלי ממוצע מכיר את הנושאים שהעליתי לעיל? ייתכן שלמד על חלק מהם במערכת החינוך, במרוץ הבגרויות, אך האם הנושאים עדיין חשובים לו? אם לא, מהי הציונות עבורו? האם מגורים במדינת ישראל והחזקת אזרחות הופכים יהודי לציוני באופן אוטומטי? האם חרדי המתגורר בארץ ומחזיק באזרחות ישראלית נחשב לציוני יותר מישראלי-יורד המתגורר בחו"ל?

מקריאה בעיתונים ובאתרים השונים, ברור כי מגורים במדינת ישראל, שירות בצה"ל ואף אזרחות אינם הופכים אדם לציוני. לא חסרים ארגונים ואנשים המכנים את עצמם פוסט-ציונים ושיטוט קל בעיתונות המקוונת יגלה כי מעבר לארץ אחרת, ואף לברלין, אינו נחשב כלל לאסון בעיני ישראלים רבים, בני הדור הזה ובני דורות קודמים. האם כל תפקידה של הציונות המדינית הסתכם בהבאת היהודים לארץ ובכך חתמה את תפקידה? 

האם היהדות, שהיא דת ולאום הכרוכים יחדיו מימי קדם, תפורק במדינת ישראל לדת מצד אחד וללאום מצד שני? כבר ראינו ניסיונות ליצירת זהות יהודית מקומית, חסרת שייכות ליהדות. בגרמניה ניסו את שיטת "היה אדם בצאתך ויהודי בביתך". בברית המועצות ניסו להקים מדינה יהודית באזרביג'ן. שני הניסיונות כשלו. הרפורמה נאלצה להחזיר את ציון לתפילה, ומהניסיון באזרביג'ן לא נותר דבר.

בישראל, הניסיון הראשון היה ניסיון ליצור זהות "כנענית", ולאחרונה גם נערך ניסיון לתבוע הכרה בזהות "ישראלית". עד עתה, כשל הניסיון הכנעני, והניסיון ליצירת זהות "ישראלית" - היוצר זהות משותפת לבני דתות שונות המתגוררים בישראל - לא צלח את משוכת בג"צ. אך מה יקרה בעוד עשור או שניים? האם הניסיונות לפרק את הדת מהמדינה יצליחו?

העבר מלמד אותנו כי כל הניסיונות ליצור זהות "יהודית" שתהיה דת בלבד או לאום בלבד נכשלו, ולדעתי כל ניסיון עתידי לעשות זאת ייכשל אף הוא. היהדות תמשיך לחיות, כל עוד נותר זוג יהודי המשלב בקרבו את שני הצדדים.

החתימה היא כמובן, מהמקורות: לא אלמן ישראל.