הרב שלמה אבינר במאמר השקפתי על היחס של הציבור הדתי לאומי לציבור החרדי

ואהבת לחרדים כמוך.

סיבה ראשונה: גם הם יהודים כמובן. אהבת ישראל זו אהבת כל עם ישראל, ולא רק הדומים לנו. בשביל הדומה לנו, איננו זקוקים לפסוק, זה טבעי. הפסוק בא בשביל מה שאינו טבעי, אלא דורש העמקה ומאמץ.
סיבה שנייה: חרדים - זו תורה, לימוד תורה, קיום תורה, מסירות לתורה. מה שהם מדברים, זה מתוך תורה. גם אם הם טועים, כגון ביחס לציונות, זה מתוך תורה, ולא כמו חילוניים שנקודת המוצא שלהם איננה התורה. לכן החרדים קרובים לנו יותר מאשר החילוניים. לנו ולחרדים יש אותה מטרה בדיוק, המחלוקת היא לגבי האמצעים, לגבי הדרך. אבל לחילוניים יש מטרה אחרת. כמובן בסתר נשמתם, זו אותה מטרה, אבל בהתבטאות שלהם זו מטרה אחרת.
לכן, על אף שהחרדים מתנגדים לציונות, הם בכל זאת תורמים לה מאוד, ביותם משמשים משמר. צריך קצת רוחב דעת כדי להבין זאת, אך נעזר בדברי מרן הרב קוק לתלמידו ד"ר משה זיידל, שהיו לו טענות נגד החרדים: "אותם החרדים תמימי הלב, אשר מעומק טהרת רוחם התנגדו אל הציונות, הם הם אשר צרפוה והסירו חלק גדול מסיגיה, עד אשר הביאוה בפעולתם השלילית אל המדרגה הזאת שתהיה ראויה להתלבש בלבוש מלכות מעשית, ולא תיזָרה כולה מרוח בית ישראל". יש מצידם "כמין מחאה מכאב לב של החשים את האור הגדול של הנשמה" (אגרות הראיה ג קנו).
יש אומרים שמרן הרב קוק ורבינו הרב צבי יהודה אהבו יותר את החילוניים מאשר את החרדים. שקר וכזב! הם אהבו את כולם! רבנו הרב צבי יהודה, אחר שלימד את היחס הנכון כלפי החילוניים שהוא מגדיר אותם "חברינו-מתנגדינו ואחינו-מנדינו", ממשיך: "ומכאן יש ללמוד בקל וחומר על הערך והצורך המיוחד של הישרת יחסינו כלפי חלקי ציבורנו אשר במחננו הפנימי, והמשתווה אתנו ביסודה של משמרת התורה והמצווה בתקומת ישראל ונחלתו, והמחולק במידה מסוימה של סדרי חברה וכינוני תכסיס. מטיבותם של רחוקים אתה לומד את טיבותם של הקרובים" (לנתיבות ישראל ב רכז).
לכן אל נא נלמד חרדים לאהוב חילוניים, אל נא נלמד חרדים לאהוב את מדינת ישראל וצבא ישראל. אלא נלמד את עצמנו לאהוב את החרדים.
והסיבה השלישית: בין החרדים יש תלמידי חכמים שיש להתייחס אליהם ביראה ופחד. בגמרא סנהדרין כתוב שהמבזה תלמיד חכם דינו כאפיקורוס (סנהדרין צט ב). ובירושלמי, שזה כמו כיפה של אבנים, כלומר גג מקומר של אבנים, שאם נוטל אבן אחת, אם פוגע בתלמיד חכם אחד, כל הגג נופל (ירושלמי סנהדרין י א). הקב"ה אינו סולח למי שפוגע בתלמידי חכמים.
לכן, ואהבת לרעך כמוך - גם חרדים. אל תתפלפל. הם "רעך" לכל דבר. וכמו שכותב הרמח"ל: "באה התורה וכָּללה כלל שהכל נכלל בו, ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש" (מסילת ישרים יא).