האם מטרתן האמיתית של נשות הכותל היא חופש דת? * לא על פי הצהרתן * לקרוא, להבין ולכעוס
ישנו סיפור על ר' יהונתן אייבשיץ שהתווכח פעם עם הגמון מה גדול יותר, כוחו של הטבע או כוחו של האדם. ר' יהונתן סבר שכוח הטבע ינצח, ההגמון סבר שהאדם יכול לגבור עליו. נדברו השניים להפגש לאחר זמן מה, כשכל אחד יביא הוכחות לדבריו. בהגיע היום המיועד הגיע ר' יונתן לביתו של ההגמון, והנה ציפתה לו הפתעה: ההגמון אילף חתולים והפך אותם למלצרים, כהוכחה לכך שאדם יכול לגבור על הטבע. מתוך הרגל, פתח ר' יהונתן את קופסת טבק-ההרחה שלו, במטרה להריח תוך כדי שהוא חושב כיצד להגיב. להפתעת כולם, מהקופסה קפץ עכבר שנלכד שם לפני כן מבלי משים, וזינק על הרצפה. החתולים, בראותם עכבר, השליכו בקול נפץ גדול את המגשים עמוסי הכוסות, ורצו לרדוף אחרי העכבר…
גם לנשות הכותל, כך מתברר, יש עכבר שמולו הן תחשופנה את הטבע שלהן. במשך שנים "נשות הכותל" מספרות לנו שהן בסך הכל מבקשות "הכרה" כזרם דתי, שהפעולות שלהן הנן פעולות על בסיס דתי, שיש אפליה דתית בכך שלא נותנים להן להתפלל עטופות בטלית ובתפילין ולקרוא בתורה ברחבת הכותל, זאת בניגוד למסורת היהודית בת אלפי שנים.
את חברת הכנסת סתיו שפיר הן הצליחו לשכנע. "אינני עוטה טלית בדרך כלל, אך אני חשה חובה וזכות גדולה לעמוד כאן ולדאוג שכל יהודי בעולם יוכל להתפלל כרצונו", היא אמרה בראש חודש ניסן לאחר שהצטרפה אליהן לתפילה. "זכותן של נשים במדינת ישראל להתפלל על פי דרכה ומצפונה חייבת להיות שווה לזו של גברים", אמרה גם ח"כ מיכל רוזין באותו האירוע. זה שהשתיים מעולם לא נודעו כלוחמות למען זכויות דתיות, לא הפריע להן במקרה הזה.
לא הועילו כל הטענות מהכיוון הדתי שלא מדובר בטענה דתית, אלא ברצון לשנות את צביון הכותל ולפגוע בקדושתו. הקולות הללו היו כקול קורא במדבר, וכל כלי התקשורת ה"אובייקטיביים" נצמדו לטענותיה של ענת הופמן הרפורמית וחבר מרעותיה, שמדובר ב"זכות דתית" שלהן.
אבל ברגע שהיה נדמה להן שהרוח המשפטית והציבורית נוטה לטובתן, "נשות הכותל" מיהרו לחגוג – ועל הדרך לחשוף את פרצופן וכוונותיהן האמיתיות. בדיוק כאותו חתול שברגע שראה עכבר שכח את כל האילוף שלו, גם הן הריחו "עכבר", ורצו לספר לנו מה הן באמת רוצות לעשות: לשנות את הנשים החרדיות והדתיות ואת אורח חייהן. הן, שמנופפות בטענה שהן מעוניינות בחופש דת ובהכרה, מסרבות להכיר בדרך היהודית המסורה לנו מדורי דורות. הן לא מהססות לספר לנו שכל מה שהן רוצות זה לעורר פרובוקציה.
ביום שלישי האחרון כתבה בעיתון המקוון "טיימס אוף ישראל" סוזן ארנוב, שמזהה עצמה כאחת מ"האמהות" של נשות הכותל ביחד עם רבקה האוט, מאמר נוטף פטרונות כלפי הנשים הדתיות והחרדיות. הגברת ארנוב שכחה שזה שדבריה לא נאמרים בעברית, לא אומר שהם לא יגיעו לציבור דוברי העברית. אז הנה, קבלו ציטוטים נבחרים מהחתול המתענג על טרפו:
נשות הכותל מדגימות לכל הנשים היהודיות המתפללות בכותל שנשים יכולות לקחת שליטה על חייהן הדתיים. כאשר נשים חרדיות, גברים חרדים וילדים חרדים רואים נשים מנהיגות תפילות, לובשות טליתות, ואפילו מוציאות וקוראות ספרי תורה, השקפת העולם שלהם תשתנה. אם הם יאהבו את זה ואם לא, המראה והקול של נשים המובילות תפילה יכול בתחילה להמם אותם אבל אז, כשהם יתרגלו לזה, זה יביא – זה חייב – שינוי להשקפת עולם. נשים כבר לא תראנה כהולכות בעקבות הגברים כאשר זה נוגע לתפילה בציבור, כשהן נותנות לגברים להוביל, אלא כיחידות המסוגלות לתפקד מבחינה דתית, בעצמן, לא "סיוע" גברים
הבנתם את זה? הן לא רוצות חופש דת. הן רוצות לשנות את הדת. ולראשונה, בשעה טובה ומוצלחת, הן לא התאפקו ואמרו זאת מפורשות. הן לא באות בשביל עצמן – הן באות בשביל לשנות אותי, את חיי הפרטיים, את חיי חברותי, את חיי ילדי, את חיי משפחתי. הן עושות זאת באופן מוצהר, אבל לא מהססות לשקר לכם על הדרך ש"המטרה העיקרית של ארגון נשות הכותל הינה להשיג הכרה משפטית ומעשית בזכותנו, כנשים, להתפלל בקבוצה ובקול, לקרוא מן התורה ולהתעטף בטליתות בעזרת הנשים שבכותל המערבי." ואתם קונים את הלוקש.
חשבתם שזה נגמר? חכו, יש עוד:
זה מייצג מהפכה בחיי החרדים. זו הסיבה שהם חוששים ומתנגדים לזה. נשותיהן תושפענה, תתחזקנה, אולי אפילו תדרושנה שינויים מהרבנים שלהן
(הערה: ההדגשות בטקסט הן שלי. במקור הטקסט מופיע ללא הדגשה).
אז מה היה לנו? הצהרת בעל דין, על כך שכל מה שהן רוצות זה לשנות אותנו ולהתערב התערבות בוטה בחיינו, על אפס כבוד לעובדה שזכותינו לבחור באורח החיים הזה ולחיות אותו, שאנו משמרות את אורח החיים המסורתי בן אלפי השנים, זה ששמר אותנו יהודים לכל אורך הדורות. ארנוב מקוננת על מה שקורה ל"נשים שהוגבלו לציית לכללים שנכפו עליהן על ידי מערכת פטריארכלית", ובהתעלמות בוטה מכך שלנשים הללו יש בחירה חופשית והן בוחרות לחיות כך, היא מתנהגת בהתנהגות פטריארכלית דוחה ומחליטה עבור הנשים החרדיות מה טוב עבורן, מה חייב כלשונה, להיות טוב עבורן, עבור בעליהן ועבור ילדיהן.
וכך, כשרוממות החופש בגרונן אבל הכפיה בליבן, סוף סוף האמת יוצאת לאור. ותודה לנצחונו של הטבע.
לצופר ערפל
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים