האגדה על הקמת חריש

המתח שעמד באוויר בחדר הישיבות של משרד הבינוי והשיכון היה כה גדול, שהיה בו די כדי לעורר תחושת מחנק בקרב עשרות הכתבים שהצטופפו בו. החום והלחות שהתווספו אליו ודאי לא שיפרו את המצב. התלחשויות נשמעו בגלים עולים ויורדים, מזכירות זמזום של דבורים.

המתח שעמד באוויר בחדר הישיבות של משרד הבינוי והשיכון היה כה גדול, שהיה בו די כדי לעורר תחושת מחנק בקרב עשרות הכתבים שהצטופפו בו. החום והלחות שהתווספו אליו ודאי לא שיפרו את המצב. התלחשויות נשמעו בגלים עולים ויורדים, מזכירים זמזום של דבורים. "רגע היסטורי" נאמר בשורת הנושא של ההזמנה שנשלחה במייל בהתראה קצרה לכל כתבי הנדל"ן של העיתונים הגדולים. מתחתיה נכתב "במסיבת עיתונאים שתתקיים מחר יודיע שר השיכון על "פיתרון למצוקת הדיור במגזר החרדי ולמתחים בין חרדים לחילונים". מעבר לכך לא פורט דבר.

מפעם לפעם הבליחה אל חלל האוויר לחישה קולנית מדי של כתב לא זהיר: "שר שיכון חרדי במדינה מודרנית, איזה ביזיון... מעניין מה הוא המציא לנו הפעם?" כתבת אחת תקעה את פניה באוזנה של מי שעומדת לצדה ולחשה לה: "אני מקווה שהוא קלט סוף-סוף שאנחנו פשוט לא רוצים אותם אצלנו, את השחורים האלה". עמיתתה הפנתה אליה מבט מבין. "ברור, הם הורסים את הצביון בכל שכונה שעליה הם משתלטים. והפלקטים של הבחורות הערומות שאנחנו תולים, כמו קמע נגד עין הרע, בכדי להבריח אותם – עולים הון. למה אי אפשר פשוט להסביר להם יפה שלא יגיעו?" שתיהן ציחקקו בלחש. אחת מהן הוסיפה "טוב, נו, אולי נעיף אותם לירח וגמרנ...", היא לא הספיקה להשלים את דבריה. כולם קמו. השר ופמלייתו פרצו אל החדר.

עיניו של השר ברקו. חיוך קטן היה נסוך על שפתיו. הוא היה נלהב מעט כשהתיישב, ואחריו כל הנוכחים בחדר. הדובר פתח בחגיגיות ובירבר משהו על עלייה בהתחלות הבנייה ועל "שר שיכון של כולם". השר קצר הסבלנות הסתער אל הבמה כשחיין שזכה במדליה אולימפית. "מצאתי פיתרון", אמר השר הנרגש תוך שהוא מסדיר את נשימתו. "לא עוד שכונות מעורבות של חרדים וחילונים. לא עוד חסימות של כבישים בשבת. בישיבה חשאית שקיימנו עם משרד הפנים, החלטנו לראשונה לאשר תכנית בניין עיר על כוכב לכת אחר". השר עצר לרגע בכדי להדגיש את השקט המוחלט שהשתרר בחדר ולהעצים את המתח, ואז פשוט זרק לחלל האוויר: "החלטנו לבנות עיר חרדית ראשונה על הירח".

מה שקרה אחר כך היה שילוב של הפכים מוחלטים. זה החל במבטים מופתעים שהחליפו הכתבים אחד עם השני. המשיך בצעקה ספונטנית, נלהבת ועליזה מדי - "רעיון חזק!!!" - שנשמעה מאזור לא ברור בחדר הצפוף. והמשיך ברעש מחריש אוזניים ששטף את החדר בתוך רגעים ספורים. "השתגעתם? גם את הירח החלטתם למכור לחרדים?!" צעק פעיל חברתי צעיר שהצליח להסתנן אל מסיבת העיתונאים אל מול פניו המשתאות של השר. כל המצלמות הופנו אליו באחת. כתבת נמרצת תקעה מיקרופון בפניו ושאלה אותו תוך כדי הנהון בראשה: "אז מה אתה מרגיש היום?" הצעיר בתגובה זעק, תוך שהוא נאבק עם המאבטחים: "אחרי שהחרדים השחירו את כל המדינה, הלבן היחיד שנשאר לנו בחיים הוא הירח. גם אותו אתם רוצים להשחיר לנו?!". לפני שנזרק מחוץ לחדר הוא עוד הספיק לסנן: "מושחתים נמאסתם!".

גברת אחת עם קול צפצפני נעמדה על רגליה אל מול השר ופנתה אליו ישירות: "אני חושבת שאני יכולה לדבר פה בשם כולם. בשביל זה הזמנת אותנו לפה? אתה לא מתבייש? לא מספיקות חסימות הכבישים בשבת בבר אילן, גם את שביל החלב אתה רוצה לחסום לנו?! פשוט בושה וחרפה ההתנהלות שלך. רק על החרדים אתה חושב כל הזמן". משראתה שכולם נועצים בה את מבטיהם, ביצעה מחווה מוגזמת בשתי הידיים ויצאה בהפגנתיות מהחדר.

אחריה החלו לצאת כולם. "אנחנו אתך גמרנו. הוסר המסווה מעל פניך. עכשיו הכל ברור. אתה שר השיכון לענייני חרדים", אמר אחד הכתבים שחלף על פניו של השר הנדהם בדרכו החוצה. יועצי השר לא ידעו את נפשם. "אבל זה על הירח למען השם!" צעק אחד מהם בייאוש ובאין אונים. "לאיפה עוד תרצו שנשלח אותם?" הכתבים חלפו בזה אחר זה על פני היועץ בדרכם החוצה, מפנים אליו מבטים מזלזלים.

אחד מהם עצר לרגע. תפס בכעס את היועץ בדש חולצתו, הישיר מבט אל תוך עיניו ואמר: "כשתשלחו אותם לחיות בוואדי ערה, עם הערבים - אז נאמין לכם שאתם רוצים להחליש את המתחים בין חרדים לחילונים". היועץ נרתע ושאל: "אבל איפה בוואדי ערה?" הכתב שחרר את חולצתו וסינן בדרכו החוצה מן החדר: "זה לא ענייני. מצדי, תשלחו אותם לחריש".

אשר גולד הוא יועץ לשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס

פורסם בהארץ