אנשי התקשורת אינם אוהבים לרדת לפרטים הקטנים * המושג "חרדי" הפך לכינוי אוניברסלי לכל חובש כיפה - נורמטיבי, קיצוני או מתחזה * האם גם את אותם "חרדים" אתם רוצים לגייס?
מעת לעת, ובעיקר בזמנים שהתקשורת עוסקת בהרחבה באמא טאליבן, הרב המתעלל, האב המתעלל, האם המתעללת, הקיצוני שירק על ילדה, או אחד שחושב שאתר 'יד ושם' מתאים לריסוס גרפיטי - בימים כאלה אנשי התקשורת לא נכנסים לפרטים הקטנים.
בזמנים כאלה, המילה 'חרדי' משמשת אותם ככינוי שמאגד את כל המגזרים חובשי הכיפה השחורה. כינוי שהם רואים כרלוונטי לכל כתבה.
בשנה האחרונה פורסמו שורה ארוכה של מקרים שוליים שסוקרו בהרחבה, והמשותף להם הוא שהאיש הרע הוא חרדי. התקשורת כבר איננה מספרת סיפור באופן אובייקטיבי, התקשורת הפכה לכלי תעמולתי שרק מוודא שתחשוב כמוהו, כזה שמספר לנו כבר בכותרת מי הוא הצודק, ומי עשה מעשה פסול.
למשל, כאשר ערבי מכפר קרע נעצר לאחרונה בחשד לרצח חמשה בני אדם, הכותרת שהופיעה באתר 'חדשות 2' הייתה: "חשוד בחמישה מקרי רצח נעצר בצפון", בעוד שבאותו אתר פורסמו כותרות כמו: "חרדים נעצרו בחשד לאונס צעירה" או "מלחמת גרסאות סביב מעצר החרדי" ועוד.
הם לא יכתבו קיצוני, אלא חרדי. שלא נפספס חלילה, שנדע בדיוק מה עולל החרדי.
כל מקרה כזה מספק תוכן שחוזר על עצמו בתכניות השונות ומספק אייטמים, הדלפות מחדר החקירות ועדכונים סביב השעון, לעיתים במשך שבוע רצוף, מה שיוצר תחושה בעיני הצופה שהחרדי שונה ואינו מעוניין להישאר חלק מרכזי בציבוריות הישראלית, כזה שמשתלב ותורם למדינה.
הצופה אינו שואל את עצמו, האם העובדה שהאם שהכתה את ילדיה מגדירה את עצמה כחרדית, רלוונטית? ואם היא הייתה חילוניה או ערביה, היו מזכירים את העובדה הזו בכותרת?
בזמן שקיצונים - כגון אלו שטסו עד איראן כדי להצטלם עם אחמדינג'אד - נכללים בהגדרת התקשורת כחרדים, ומגזרים קיצוניים שאינם מכירים במדינה, ששורפים דגלים, שאנשיהם אינם תורמים - מתוך אידיאולוגיה שלא מאפשרת להתנדב בארגוני החסד הרבים שהקים המגזר החרדי, כגון הצלה, זק"א, יד שרה, עזר מציון ועוד ארגונים רבים שמבוססים כבר שנים רבות על התנדבות חרדים - זוכים להיכלל בתואר המשותף "חרדי" על סמך הכיפה השחורה שעל ראשם, בימים כאלה שעיני כל נשואות אל השוויון בנטל, ציוני אמיתי צריך לשאול את עצמו: האם הוא באמת רוצה לגייס את כל הציבור החרדי על כל רבדיו?
גם את המיעוט הקיצוני שנלחם בערכי המדינה ומכפיש ציבור שלם?
האם הם יכולים לתרום למדינה שהם מתכחשים לקיומה?
בזמנים כאלה נשאר רק להודות לאלוקים, כי יכול היה להיות גרוע יותר.
למשל, אם גם הכיפות השחורות והגדולות שלראשי הנאשמים בבתי המשפט היו מבלבלות את אנשי התקשורת, היינו עלולים להתבשר במוצאי השבת, שבזמן ששרנו את זמירות השבת, כשאכלנו צ'ולנט וגפילטע פיש, במהדורת השבת של ערוץ החדשות פורסם תחקיר שהעלה כי "90 אחוז מהרוצחים השנה חובשי כיפה", או: "עליה מדאיגה בפשיעה בקרב המגזר החרדי".
בימים שבהם לבטח שמשה של בנק זה עניין יקר, כשכל אחד מרגיש שאכלו לו את התינוק ושתו לו את המים, כשכולם עסוקים בלבכות על החלב שנשפך, חשוב לזכור שגם אחרי שהשיירה תעבור - כולנו נישאר יהודים.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים