ילד חרדי ממוצע יקבל כשליש בלבד ממקבילו החילוני * לעיתים אף פחות מכך
ילד חילוני מקבל מהמדינה סכום שנתי העומד על כחמישה עשר אלף שקלים, לעומת ילד או ילדה חרדית הלומדים במסגרות של 'החינוך העצמאי' שמקבל סכום מוערך של כתשעת אלפים וחמש מאות שקלים, במוסדות המוכרים שאינם רשמיים, יקבל הילד כ-חמשת אלפים שקלים, ובמוסדות הפטור עומד סך ההשתתפות על כארבעת אלפים שקלים בלבד.
עשרות מנהלי תלמודי תורה עגמומיים הסתובבו השבוע בינות לשבילים המוריקים של מלון 'כינר', שלמרגלות הכינרת. מלבד עליית המפלס הדרמטית של הימה הקטנה, שהביאה את קו המים עד לאמצע שביל העפר המוביל מהמלון אל החוף הממוקם בסמיכות לו, לא היו לאורחים הנכבדים שהתכנסו לוועידת המנהלים ה-11 של איגוד מנהלי התתי"ם המתקיימת מדי שנה - הרבה סיבות לחייך.
התכנית הכלכלית שתוגש לשולחן הממשלה ביום שני הקרוב, הונחה על שולחנם וחשפה כמה עובדות מצערות על הקיץ הסוער העומד לפתחם. האווירה הייתה עכורה ולנציגי הציבור שהגיעו לפאנלים לא הייתה ולו מילה אחת של נחמה. אם בשנים כתיקונם משמשים שלושת ימי המפגש מעין 'גיבושון' חברתי, הפעם נראו הימים כ'יבושון' של ממש. מפאנל לפאנל הלך והתברר גודל האיום.
אם בתחילה דיברו במשרד האוצר על קיצוץ מינורי יחסית, שיהיה תלוי עמידה במבחנים, עם חשיפת חוק התקציב המלא, הבינו המנהלים כי הפעם מדובר באופרה אחרת לחלוטין.
כמה ציניקנים שהסתובבו בחניית המלון תהו בינם לבין עצמם האם גם בשנה הבאה יוכלו מנהלי המוסדות להרשות לעצמם להתהדר ברכבים חדישים, או שבשנה הבאה ההסעות לימי העיון יהיו באוטובוסים מאורגנים על מנת לחסוך בתקציב או לייתר דיוק בשאריות שנותרו ממנו.
רוח קרב
חברי הכנסת שהגיעו בזה אחר זה לנאום בפני משתתפי הוועידה הפגינו רוח קרב. אחרי הכל, לא על כתפיהם מונחת האחריות המיידית על עשרות אלפי ילדים חרדים הלומדים בכיתות דחק, בלי מזגנים ובתנאים לא תנאים.
ח"כ משה גפני, עד לא מכבר ראש ועדת הכספים ומי שהיה אחראי על לא מעט מהתקציבים שהופנו לחינוך החרדי בארבע השנים האחרונות הגיע לוועידה כשהוא חדור זעם נחוש: "לא ננהל שום משא ומתן עם משרד החינוך. לא מנהלים מו"מ תחת אש. קיבלנו הוראה מפורשת לא לדבר עם אנשיו של שר החינוך, ואנחנו נדע להתמודד עם כל גזרה". ההצהרות הלוחמניות נשמעו לאורך כל ימי הוועידה, כשמנהלי המוסדות מצהירים כי יתנגדו לכל התערבות, ולו הקטנה ביותר, בתכני הלימוד במוסדות החינוך.
בימים כתיקונם היו מי שנשארים אדישים מכח העובדה ששורת הגזרות הדרקוניות המרחפות מעל המוסדות – נוגעות למנהלים ששתו מהבור המלא במשך שנים ארוכות בלי שהתקציבים הנדיבים באו לידי ביטוי בשכר הלימוד של ההורים.
אלא ששיחה עם כמה מנהלים מעלה תמונת מצב שונה לחלוטין: הגזרות שיחולו החל משנת הלימודים הבאה יפגעו בראש ובראשונה בכיסי האברכים, השולחים את ילדיהם למה שמכונה בעגה המקצועית 'מוסדות הפטור'. אותם הורים, שעל כתפיהם השחוחות מתכנן יאיר לפיד את כינונו המחודש של המשק הישראלי, יספגו עלייה של לפחות 25% בשכר הלימוד עבור ילדיהם, אם לא יותר.
כן, גם בפעם הזאת מי שיפגע בסופו של דבר מהגזרות הם המעמד הפשוט, ההורים ששולחים את ילדיהם לתלמודי התורה וגם כך כורעים תחת נטל הפרנסה, שיאלצו לממן את סדנת החינוך שיאיר לפיד מבקש להעביר את החרדים.
שליש מילד חילוני
תפסנו לשיחה את אחד ממנהלי הת"תים באזור ירושלים, אחד שקרא ספר תקציב אחד או שניים בחייו, ונחשב לאוטוריטה בתחום התקצוב למוסדות וניסינו להבין את המשמעויות של הצעת התקציב הקרובה למוסדות החינוך.
הנה, ממש על קצה המזלג, כמה נתונים. נדגיש: הנתונים הללו לא נלקחו ממחשבי משרד החינוך, אלא חושבו במשך שעות ארוכות על ידי אותו מנהל מוסד, שהסתייע ברואה חשבון מוסמך, שניתח את הנתונים והגיע להערכה מושכלת על תקציבי החינוך במדינה פר-ראש.
"ילד חילוני מקבל מהמדינה סכום שנתי העומד על כחמישה עשר אלף שקלים. הסכום הזה כולל מבנים, תארים של המורים, ותק, טיולים, הסעות לבית הספר ועוד כהנה וכהנה הוצאות, הממומנות במלואם על ידי המדינה. ילד או ילדה חרדית הלומדים במסגרות של 'החינוך העצמאי' תוקצבו עד היום בסכום מוערך של כתשעת אלפים וחמש מאות שקלים – וזה נקרא שהמדינה מתקצבת מאה אחוז מהוצאה. במוסדות המוכרים שאינם רשמיים, סך השתתפות המדינה לתלמיד בשנה עומד על כ-חמשת אלפים שקלים, ובמוסדות הפטור עומד סך ההשתתפות על כארבעת אלפים שקלים.
"למי שמתקשה להבין נסביר במספרים פשוטים יותר", אומר לנו מנהל הת"ת. "ילד חרדי מתוקצב בפחות משליש מילד חילוני, וכעת מדובר על קיצוץ נוסף גם בתקציבים האלו. חוק התקציב החדש קובע שמוסדות הפטור ייאלצו ללמד הרבה יותר לימודי ליב"ה בשביל הרבה פחות כסף. במסגרת החוק החדש, שינה משרד החינוך את הקריטריונים וחידש כי מהיום ואילך יש שני סוגי ליב"ה: סוג אחד הכולל בתוכו שלושה מקצועות: מתמטיקה, אנגלית ועברית, מקצועות ההופכים לתנאי הקודם לכל תקציב שיועבר למוסד כלשהו, והסוג השני הוא שאר לימודי החול.
"על פי החוק החדש, מי שלא ילמד את לימודי הליב"ה מהסוג הראשון במאה אחוזים לא יזכה לתקציב בכלל. מי שילמד את שלושת המקצועות ברמה הנלמדת במוסדות החינוך החילוניים ובנוסף, ילמד חלק משאר לימודי הליב"ה יקבל תקצוב חלקי, המופחת משמעותית ממה שקיבלו עד כה. "מדובר ב'ישראל-בלוף', הוא זועק, "הרי שלושת המקצועות שהפכו לחובה הם עיקר לימודי הליב"ה. מה נשאר חוץ מזה? תנ"ך? על זה להוריד לנו 65% מהתקציב המגיע לילד בחינוך העצמאי ו-80% מהתקציב שמגיע לילד חילוני?. מה שקורה כאן הוא דבר פשוט", מסביר לנו המנהל לסיום, ""משרד החינוך דורש מאיתנו להכפיל את לימודי הליב"ה ב'חדרים' ובתמורה לזה הוא מקטין את התקצוב שלנו ב-25%".
תחזית פסימית
סעיף נוסף שמתחבא היטב בין הררי הסעיפים הוא השינויים לר"מים בישיבות קטנות. הסעיפים המחייבים לימודי ליב"ה אמנם ירדו מהצעת החוק, אך גזרה חדשה באה לעולם: העברת שמות הר"מים לידי משרד החינוך כדי שהאחרונים יבדקו אם הר"מים עומדים בקריטריונים של המשרד. מהם הקריטריונים? גורמים במשרד החינוך הסבירו ל'משפחה' שטרם התקבלה החלטה האם לחייב את הר"מים בישיבות קטנות בתואר אקדמאי או בהשתלמויות, אך מוסד שמלמדיו לא יעמדו בדרישות הסף של המשרד (שאלה כאמור טרם גובשו), לא יקבל תקצוב.
על דבר אחד הסכימו כל משתתפי הוועידה: מי שיספוג את הקיצוץ בתקציבי החינוך יהיו ההורים. כאן, מסביב לשולחנות ערוכים, יושבים אנשים שריאליות הם שמם האמצעי. בניגוד לתחזיות האופטימיות על מגבית חירום בחו"ל שתושיע את מוסדות החינוך, חלק גדול מאורחי הוועידה פסימיים. לא מעטים מהם הם בוגרי נסיעות מתישות ומפרכות לחו"ל. לא מעט מהם חזרו ללא שכיסו את עלות כרטיס הטיסה.
"הדיבורים על גיוס כספים בחו"ל נשמעים כרגע לא ריאליים. אם לא יהיה משהו דרמטי, זו לא תכנית מעשית שיכולה לקיים את המוסדות".
גם הם מתקשים להבין מאיפה אברך חרדי שרק בימים האחרונים התבשר על כך שהוא צריך להתחיל לשלם תשלומי ביטוח לאומי עבור רעייתו המגדלת את ילדיו בבית, צפוי לאבד את ההנחה במעונות היום, בארנונה, ובמגורים, ושכר הלימוד בישיבות יטפס גם הוא, יממן את הקיצוצים בתקציבי החינוך שעשויים לגרוע מכיסה של משפחה חרדית עוד כמה אלפי שקלים בשנה.
אין להם תשובות, אבל נהיר להם שזהו הפיתרון היחיד לעת עתה. ההורים הנאנקים תחת הנטל, יספגו גם את הגזרה הזו בשקט, אין להם באמת ברירה.
מציאות בלתי אפשרית
הצעת התקציב הנוכחית כוללת גזרה שכמעט לא ניכרת לעין לא מזוינת. החוק קובע כי החל משנה הבאה יקוצצו תקציבי 'החינוך העצמאי' בהדרגתיות עד שיגיעו ל-75% מהתקציב. בשנה הבאה, למשל, אמור התקציב לרדת בחמישה אחוזים. נשמע לכם מעט ולא משמעותי? חכו להסבר: על פי תוכנית משרד האוצר, יהפוך החינוך העצמאי לרשת עצמאית שלא מתוקצבת על ידי המדינה. המשמעויות של הוצאת המחויבויות מידי המדינה תבוא לידי ביטוי באין ספור סעיפים, שיהפכו את המציאות בבתי הספר לבלתי אפשרית. לבקשת מנהלי המוסדות לא נביא פירוט של הנזקים, כדי לא לתת רעיונות לנערי האוצר, אך די בשמיעת התחזיות העגומות, כדי להבין שגם בגזרת בתי הספר של הבנות אנחנו עלולים לספוג מכה קשה ויקרה. אחד המנהלים שהשתתף בכנס סיפר לנו שבדרכו לכנס הוא שמע באחד מכלי התקשורת יהודי חילוני המבכה את מר גורלו. "הוא סיפר שהוא מרוויח חמישה עשר אלף שקלים בחודש, ולא יודע מה לעשות. הוא ממש נחנק. לא יכולתי שלא לחייך חיוך מר. אני רואה כל יום במשרד אברכים שסך ההכנסה שלהם הוא ארבעת אלפים שקלים לעשרה נפשות. רק העלות של מוסדות החינוך 'אוכלת' לו את כל הכסף, עוד לפני שדיברנו על אוכל, ביגוד וכו', מה הוא יעשה עכשיו? איך הוא יתמודד?" סיים המנהל את שאלתו.
עם זאת, למרות גל הגזרות העומד בפתח, במהלך הכנס הוקרא מכתבו של מרן הגרא"יל שטיינמן ובו נכתב שאין לעשות שום שינוי או פשרה בתכני הלימוד ב'חדרים' או בבתי הספר. ומאיפה ישיגו את התקציבים החסרים? מן השמיים ירחמו.
פורסם בעיתון "משפחה"
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים