בתקשורת

עובד שבע שעות ביום: אני "השומן הצבאי"

מגיע בשעה 9:30 לעבודה ויוצא ב-16:30, מעביר את הזמן בהפסקות מרובות, בדיונים מיותרים ובקריאת ספרים. סגן ג' מעיד: צה"ל יכול לוותר עליי ועל אנשי קבע רבים אחרים

כן כן, קראתם נכון. אני קצין בקבע ואני מודה שאני "השומן הצבאי". טוב, אולי לא ה-שומן, אבל אני בהחלט חלק מאותו עודף שומני שעליו מדברים בתקשורת כל כך הרבה בתקופה האחרונה. הסיבה לכך שאני מגדיר את עצמי ככזה, היא העובדה שאני מקבל משכורת צבאית בלי שום סיבה. אלו מכם שאינם מכירים את המערכת הצבאית, יתהו מיד כיצד זה ייתכן. אלו מכם שנמצאים היום בשירות, או שלחילופין השתחררו לא מזמן, ועדיין זוכרים את התקופה הזו, ייזכרו בקצינים ובנגדים הרבים שהכירו, ושהיו בדיוק כמוני: מיותרים.

אני משרת זה ארבע שנים ביחידה עורפית מובחרת (בלשון העם: ג'ובניק). בשלוש שנות השירות הסדיר, שירתי בבסיס סגור ובתפקיד אינטנסיבי ומשמעותי (בקיצור: טחינה). לקראת כניסתי לקבע הועברתי לתפקיד אחר בבסיס פתוח (כפי שמהר גיליתי: חפשנות).

חשיבות קיומו של התפקיד........................... קליק לכתבה המלאה

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים