מכתב שלא נענה לח"כ רות קלדרון

האם החרדים נבהלו מנאומה של ח"כ ד"ר רות קלדרון, ומדוע? * פיני יעקב חושב שהוא יודע

לכבוד ח"כ ד"ר רות קלדרון
 

הנדון: נאום הבכורה אותו נשאת בכנסת

שלום רב.

אבקש להגיב בשורות אלו על נאום הבכורה המקסים וההדים הרבים שהוא עורר.

התקשורת אהבה לומר שהנאום עורר סערה בציבור החרדי, משום שהחרדים פחדו מהעובדה שאשה ועוד אחת שאינה שומרת מצוות לומדת תורה.

הדברים אינם נכונים.
אנסה להסביר מדוע התופעה אותה ייצגת נאומך עוררה בנו חלחלה.
ובכן, אין לנו בעיה עם חילונים הלומדים תורה כן ירבו, וגם נשים הלומדות תורה כבר אינן בגדר חזיון נדיר.
הפחד שלנו הוא אחר לגמרי - יש לנו תלמוד המכיל שישים מסכתות ו2,700 דפים. רוב רובם של דפים אלו עוסקים בסוגיות תלמודיות, פרשנות של מצוות, הלכות, מנהגים ותקנות. את ושכמותך החלטתם פשוט להזניח את רובו של התלמוד ולבחור לכם חלק מזערי ממנו.
נכון, הפירוש שלך לסיפורו של רב רחומי היה מזהיר, אך מה לגבי ההלכות אותן לימד רב רחומי? הן אינן מחייבות?
מה עם ההלכה אותה הוא לימד אותנו במסכת עירובין דף יא ע"א בעניין לחי של מבוי?
מה פשע ומה חטא רב רחומי שאת עורכת סלקציה בתורתו?
אינני יודע אם את עצמך יודעת מהו מבוי ומהו לחי של מבוי ומתי מותר לטלטל בשבת במבוי. אבל אני משער שאינך מקפידה בדיני טלטול בשבת, ואם היית מצטטת את ההלכה הזו אף אחד לא היה מבין על מה את מדברת.

אצלנו התורה היא תורת חיים.
התורה מדריכה אותנו בכל צעד ושעל, מבוקר ועד ערב.
אותם תנאים ואמוראים שאת אוהבת לצטט מתורתם עסקו רוב ימיהם בליבון סוגיות הלכתיות. אין לי ספק שאת מודעת לכך היטב, וכאן בדיוק טמון העוול הגדול - לקרוע את התלמוד לגזרים, לבחור את הקטעים הנראים לנו נחמדים ומחכימים ולדוש בהם עד לזרא. אין זו אלא אחיזת עינים. התורה והתלמוד עשויים כמקשה אחת. התורה אינה ספר אגדה והמצוות אינן פולקלור, היהדות איננה סופגניות בחנוכה ומצות בפסח, אלא מכלול שלם ומקיף של הלכות מחייבות, מצוות דאורייתא ודרבנן, וכן, גם חלק אגדי ומוסרי. זהו מארג עדין ומדהים של חוטים בשלל צבעים המרכיבים אריג מופלא ביופיו. נטלת מספר חוטים, פרמת את כל האריג.
מי שלוקח את מסכת אבות המכילה כל כך הרבה דברי חכמה מופלאים, הנהגות והליכות של עדינות ואצילות, ומתעלם בזדון מחמישים ותשע המסכתות האחרות, פשוט גורם עוול נורא לאותם תנאים קדושים שאורח חייהם, תורתם ומשנתם הושתתו על אדני ההלכה ועל מסורת התורה כפי שקיבלנוה בהר סיני. לא לחינם פותחת מסכת אבות ב'משה קיבל תורה מסיני', ללמדינו מה מקור אותן הנהגות נפלאות אותן הנחילו לנו רבותינו - מסיני.
אותו שמאי שאומר במסכת אבות "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" הוא אותו שמאי ששבר את התקרה מעל לראש נכדו הקטן בכדי שיישב בסוכה. זו לא חכמה גדולה להתמקד באגדות המופלאות המכילות כל כך הרבה אוצרות של חכמה וידע, ולהתעלם מכל השאר.
ועדיין לא הזכרתי את נושא הפרשנות לאותן אגדות, נושא המצדיק דיון בפני עצמו.

בנט, רעו הטוב של יו"ר מפלגתך לפיד, מכריז: מה הבעיה? הנה תראו אותנו הדתיים לאומיים - גם לומדים וגם משרתים? מה רע?
הנאום שלך שבמבט ראשון אינו אלא ברכה, מוכיח בדיוק מה רע. אנחנו ממש לא רוצים להראות כמותו. מזה בדיוק אנו מפחדים.
בנט או הרב פירון הם הסימפטום לתופעה שפורחת במכללות מסוג "עלמא" - קח את התורה בסבבה, קבל את החלקים שנראים לך אנושיים וחביבים ודחה את כל השאר, או התאם אותו להשקפתך.
אותו חלק בציבור הד"לי התחנך על ברכי ההשקפה של עירוב התורה והתרבות המערבית - הלל ואריסטו, הרמב"ם וקאנט, שולחן ערוך ותנועת נוער מעורבת, תפילה בבית כנסת וליגת בתי הכנסת, חג השבועות ויום העצמאות, בית המקדש ומדינת ישראל, שיעורי תורה וסרטי קולנוע, גמרא ופייסבוק, ישיבה וצבא - הכל הולך ביחד, קודש וחול טומאה וטהרה. אם לא מוצאת חן בעינינו למשל התייחסות התורה לנשים, אין בעיה, נמחק את הקטעים הלא נעימים, נעוות אותם 'ונשפר' אותם. אם אנו רואים שמיטב בנינו הולכים לאיבוד רוחני בצבא, לא נורא, העיקר שאנחנו 'שותפים' עם כלל ישראל.

בנט, לעולם, אבל לעולם, לא יוכל להבין את עולמו של בחור ישיבה או אברך כולל שאצלו התורה איננה ספר לימוד כמתמטיקה, הגמרא איננה יחידות לבגרות, ואורח חייו מושתת כולו על כל סעיף קטן ב"משנה ברורה".
"מה הבעיה, אחים שלי?", הוא אומר בחיוך, "תהיו כמונו".
ובכן אח שלי, אנחנו לא רוצים ולא יכולים להיות כמוך - התורה שלנו היא רוח אפינו ונשמת חיינו, כל אות שבה מחייבת אותנו לנהוג על פיה. אנו משועבדים לה בכל רמ"ח איברינו ושס"ה גידינו. אצלך יש חיים, תרבות, קריירה, וכן, גם תורה. אצלנו יש רק תורה. לכן אצלנו רב רחומי אינו רק סיפור מזעזע ומחנך שבעצם יכול היה להיכתב גם בכתבי קונפוציוס, אצלנו רב רחומי הוא גם "שנים אוחזין בטלית", "עציץ נקוב", "מוקצה", "קנין הגוף", "חליצה", "מעשר שני", "טומאת מצורע", ומה לא? אלו מושגים אותם מכיר כל נער חרדי. האם נער חילוני יודע בכלל את שמות פרשות התורה? ואתם אלו שתחנכו אותנו?!

ולסיום, פרפרת נאה פרי הגיונו של ראש ישיבת מיר רבי חיים שמואלביץ זצ"ל:
שאל רבי חיים - וכי מה הרויחה אשתו של רב רחומי מכך שהוא נענש ומת? הרי אם על עיכוב של מספר שעות זלגו עיניה דמעות, כמה נהרות של דמעות היא שפכה לאחר שנודע לה על מותו? מה טעם בעונש שכזה?!
והשיב, "בין אדם לחבירו" הוא אש להבה. מי שפוגע בחבירו הריהו כמי שמכניס את ידו לאש. וכשאתה מכניס את ידך לאש, אין זה משנה כלל מדוע הכנסת אותה לאש, גם אם כוונותיך היו חיוביות, ידך תיכווה! הקב"ה ברא את עולמו בצורה כזו שפגיעה בזולת תגרור אחריה ענישה מיידית. אש בוערת. זו היא המציאות. ולכן רב רחומי נענש מיד, למרות שמבחינה הגיונית אשתו רק תסבול מכך יותר.

שנזכה לאהבת ישראל ולאהבת תורה אמיתית.