חדשות

אסף אוזן מציג: החרדים ככלי יח"צ

מדוע אסף אוזן הופך מאבק בין בתי ספר ממלכתיים להשתלטות חרדית עוינת * מה חלקם של ניר ברקת ויוסי חביליו בדיון המשפטי * ואיזה הבטחה מפורשת למנהל בית הספר הממלכתי דתי הופרה

בעוד מתלהט הדיון הציבורי סביב דרישת ערוץ 10 למימון ציבורי נוסף, מדגים לנו אסף אוזן מדוע מערכת החדשות של ערוץ 10 היא כלי לקידום אג'נדות שכל קשר בינו לבין מקצועיות הוא מקרי לחלוטין.

בתחקיר שערך הכתב החרוץ הוא מגלה לצופים התמימים כי "בתי הספר החרדיים משתלטים על המקום ובתי הספר הממלכתיים נדחסים" ובאייטם מפורט הוא מציג את הכתבה שעשויה לזעזע כל הורה ותושב של העיר שחוברה לה יחדיו.

חומה ומגדל גרסת החינוך החרדי: 230 ילדי בית הספר הממלכתי "גוננים" שבירושלים יחזרו מחר (שני) לבית הספר כמו שאר הילדים ברחבי הארץ. אלא שבניגוד לשאר הילדים הם יאלצו להידחס במבנה קטן בו יופרדו שלוש כיתות באמצעות מחיצות דקות.

הסיבה לתנאים הבלתי נסבלים שילדי "גוננים" יחוו היא התרחבותו הלא חוקית של בית הספר החרדי שנמצא בסמוך. "באו ולקחו לי את המבנה שהובטח לי. בפועל נכנסו לפה מוסדות חרדים שמעולם לא היו פה", אומרת לאה קורצוויל, יושבת ראש ועד הורים של בית ספר גוננים.

בית הספר החרדי פועל בניגוד להוראות העירייה וכתוצאה מכך יישלחו מחר חלק מילדי "גוננים" ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד הנמצא בקרבת מקום. לאחרונה ניסו בעירייה לפנות את בית הספר החרדי. "בית הספר מבצע הפרות שימוש ועבירות על הוראות חוק הוא אינו מציית לצווים שיפוטיים ומנהליים שהוצאו נגדו כדין", נכתב בשימוע שנערך בעניין.

 

האם אלו אכן פני הדברים?

בכתבה מקצועית יותר שמציגה מוריה רודל (nrg), היא מציגה סיפור מעט מורכב יותר אך שונה לחלוטין תחת הכותבת "כיתת יורים: מלחמת עולם על עתיד ביה"ס בשכונת גוננים".

בכתבתה מתגלות העובדות השונות לחלוטין:

  1. במבנה שוכן מזה שנים בית הספר הממלכתי דתי דרכי נועם.
  2. בית הספר הינו ממלכתי דתי באחריות מנהל החינוך הרגיל, אין לו כל קשר עם המגזר החרדי.
  3. תלמידי בית הספר הינם ילדים משכבות מצוקה כגון בני העדה האתיופית והרוסית מכל העיר.
  4. העיריה הפקיעה מבית הספר דרכי נועם את מרבית שטחיו.
  5. בית הספר הממלכתי דתי גוננים הינו בית ספר חדש שהוקם על ידי התושבים לילדי השכונה, ודורש לקבל לידיו את שטחי בית הספר הוותיק דרכי נועם.
  6. המבנה פוצל וחולק בין מספר מוסדות לימוד, אך "גוננים" דורשים להשתלט על יתרת השטחים, בניגוד להבטחה מפורשת שניתה על ידי ברקת למנהל בית הספר דרכי נועם.
  7. בית הספר "גוננים" מגובה על ידי ברקת הרודף בצורה אישית את בית הספר הוותיק, זאת בניגוד לדעת היועץ המשפטי לשעבר של עיריית ירושלים, יוסי חבליו, שמסביר "אין פה בכלל שאלה של חרדים וחילונים, הילדים האלה בכלל לא חרדים, הם ילדים טעוני טיפוח שאף אחד לא דואג להם"

 

ועתה נחזור לכתבתו של אסף אוזן בה טוען כי חרדים השתלטו על המבנה למרות שלא היו מוערבים בוויכוח כלל, וכך יוצר את הכותרת "בתי הספר החרדיים משתלטים על המקום ובתי הספר הממלכתיים נדחסים" בעוד במציאות מדובר במאבק בין שני בתי ספר ממלכתיים דתיים.

נשאיר לפרשנות הקוראים את השאלה האם ישנה כאן אג'נדה סמויה של הכתב, או שזו רק טעות של טירון חסר מקצועיות שלא טרח לבדוק את הנתונים שמסר לו ועד ההורים של "גוננים" תוך שהוא מסתמך יותר מדי על צד אחד אינטרסנטי.

החרדים ככלי יח"צ

לאחר שבמציאות, וכפי שמוצג בכתבה, גם מנהל בית הספר הממלכתי דתי דרכי נועם, הרב שלמה בוקשפן, נמצא בסכסוך עם התושבים החרדים, בשל החלטת העיריה לפני מספר חודשים להקצות 2 כיתות גן לפעוטים ממשפחות חובשות הכיפה, והמאבק כרגע מתנהל בינו לבין מנהלי בית הספר גוננים שהוא גם מוגדר ממלכתי דתי.

אם כך מדוע שורבבו החרדים הסובלים ממצוקה גדולה אף יותר, לסיפור המאבק של שתי בתי ספר דתיים לאומיים?

 

מאותה סיבה בה הם מופיעים בכל מאבק ציבורי פוליטי אפשרי, יחצני"ם רבים גילו את הסוד כיצד להסיט את הדיון האמיתי, המורכב, אל הצתת הזעם הפרסונלי של הישראלי שלא מעוניין להרגיש פרייאר, כלפי הדמות הדמונית של החרדי הנצלן והמשתלט, וכך הם זוכים לנקודות זכות כאשר למי באמת יש זמן לבדוק את הפרטים לעומק.

אם עד עכשיו התרגלנו כבר לשימוש ציני זה על ידי פוליטיקאים, עכשיו מתגלה כי גם מנהלי בתי ספר איבדו את ערכיהם הבסיסים, וכך מדרדרת לה מערכת החינוך החילונית.

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים