בתקשורת

אחי החילוניים, אל נא תייללו...

אחי החילוניים, הגיע הזמן שיפסיקו לעבוד עליכם ועלינו בעיניים * צבא, אם לא אכפת לכם, נועד לצרכי בטחון, ולא להיות גן ילדים, למשל * הצבא הזה אולי בנוי לפי צרכי כור היתוך, אבל לא לפי הצרכים האמיתיים של צבא אמיתי * על ניצול מעניין של צרכי ביטחון לצורך שליטה באוכלוסיה

אחי החילוניים, אל נא תייללו...

אחי גיבורי המלחמה, תשמעו משהו.

בתקופה האחרונה, אין למספר הפילים בצבא ולגודל אבני הבליסטראות השפעה מכרעת על גורל הקרב.

קשה לכם, אולי, להאמין, אבל כך משתמע ממחקרים מוסמכים.

מי אני ומה אני, בעצם, שאומר לכם בענייני מלחמה?

אני לא טל, למשל. טל נפגע בראשו מכסא, כי הוא היה מורה חייל, והתלמידים-חיילים שלו רצו לזרוק לו כסא בראש, אז הם זרקו.

אני לא אופירה, וזה כמעט נס, כי אופירה היתה סגנית מפקד המחנה, ולהורים שלי אין מספיק כסף בשביל זה. מה הקשר, אתם שואלים? יופי, חשבתי שרק בי יש די נאיביות לשאלה כזו, אז ככה – ההורים של אופירה ערכו מסיבות יום הולדת ומסיבות הפתעה ומסיבות סתם, וכולן ראוותניות ויוקרתיות.

השתייה האלכוהולית מהבר המעוצב שלהם (הם לא בין מפגיני המחאה החברתית...) זרמה כמים, והיתה הצפה של מעדנים דקורטיביים (סיניים, פרסיים, תאילנדים ועשירוני עליון, אם מעניין אתכם), ואנשים מאד 'חשובים' הוזמנו לשם. כל זה לכבוד הוד מעלת המפקד, כדי שיפנים את המסר, שלאופירה יש הורים, והורים אכפתיים, והכי חשוב – הורים בעלי אמצעים וכוח, כך שישכיל להתייחס אל אופירה כראוי, ולא ישפיל, ולא ירמוס ולא יטרטר ולא...

שלא תהיינה אי הבנות – אין כאן הכללה, לא ממש כל המפקדים ממש זקוקים נואשות לתזכורת כזו.

להורים של בני (ב' בסגול, לא בשווא) היה כסף, אבל לא עד כדי כך הרבה כסף. בעצם, אתם לא מכירים, עדיין, את בני. בני הוא בחור תמיר, חסון, בעל פרופיל (צבאי) מושלם, בהיר שיער ותכול עיניים, והוא שכן שלי. וגם מרוקאי וחילוני. המפקד של בני, מסיבות השמורות עימו, שאף לטרטר את בני, ואכן טרטר.

בני, שהוא כאמור, חסון מאד ולא בעל נפש כנועה במיוחד – לא התאים לו להיות מטורטר. אז הוא הודיע למפקד את דעתו עליו ועל טרטוריו, וסרב פקודה. ישב הבחור בכלא הצבאי, שוחרר, וחזר לצבא. שוב טורטר, ושוב לא הסכים, וחזר לכלא הצבאי. אחרי כמה סיבובים כאלה, נמאס לאנשים החכמים שבצבא, ובני חזר הביתה שלם בגופו ובנפשו.

אבל לא כולם חסוני גוף ונפש כמו בני. לא כולם חוזרים בריאים כמוהו.

* * *

אז מה התחלנו, בעצם, להגיד?

אה, כן – אחי החילוניים, הגיע הזמן שיפסיקו לעבוד עליכם ועלינו בעיניים.

המנהיגים שלכם רצו פעם – כשהגיעו בעלייה הראשונה והשנייה ממזרח אירופה – שיהיה פה כור היתוך. (לשנות כל מיני בעלי-מנטאליות שלא כל כך מצאו חן בעיניהם וכדומה).

וככה הם קיבעו פה צבא, שיתאים לאידיאלים הסניליים שלהם אודות כור ההיתוך – צבא שמן, רקוב, גדוש חוסר יעילות, 'מפוצץ' מסמים, אינו שומר מספיק על חיי אנשיו (בין השאר בשל חוסר אכפתיות ובשל רשלנות), שלא לדבר על בזבוז כספי המדינה הענייה הזו, בקנה מידה ענק. (אם 'פלאפון' או 'סופר פארם' היו מתנהלים ככה, כבר מזמן הם היו אחרי פשיטת רגל).

הצבא הזה אולי בנוי לפי צרכי כור היתוך, אבל לא לפי הצרכים האמיתיים של צבא אמיתי.

* * *

צבא, אם לא אכפת לכם, נועד לצרכי בטחון, ולא להיות גן ילדים, למשל. מצער מאד, שבחורים נחמדים בני 18 אינם יודעים קרוא וכתוב במדינה הזאת. זה מצער באמת, ואין הדברים נאמרים בציניות כלל, אבל "שלום כתה א'" – זה לא תפקיד של הצבא. שיטפל בבעיה משרד החינוך, או רשויות הרווחה, שיקימו וועדה מיוחדת של הכנסת – שיעשו כל שימצאו לנכון, אבל מכל הגורמים הצבא הוא הפחות מתאים למשימה הזו.

אם המנהיגים שלכם רוצים ליילל, שייללו – "למה החרדים לא הולכים לכור היתוך?! למה החרדים לא הופכים להיות כמונו, עם כל הפשע והסמים והשחיתויות שאצלנו?!" (עם כל חוסר-הכבוד לאלימות, להברחת סמים, לחוסר יושר וכד', שמצויים, לצערנו, גם בקרב אלו שנקראים חרדים אבל אין להם יראת שמיים – הציבור החרדי עוד עלול ללמוד הרבה מהחילוניים...)

אבל שהמנהיגים שלכם לא ייללו – "למה רק אתם לא שופכים את דמכם בצבא?!"

האמת היא שלא צריכים אותנו שם, וגם רובכם מיותרים שם לחלוטין. אתם אפילו מפריעים שם (סליחה, אם זה נראה עלבון אישי. לא התכוונתי, באמת).

כמו שמספר הפילים והרמחים והבליסטראות לא לגמרי משמעותי היום לגורל הקרב, גם מספר החיילים איננו דווקא הגורם המכריע. המלחמה של ימינו היא, כידוע, מלחמה 'חכמה' – פצצות חכמות, רובוטים, מזל"טים, נשק ביולוגי, כימי, אטומי. וכמובן, מלחמת מחשבים. החלק שנוטלים בני האדם בקרב, הולך ונעשה מצומצם יותר, אבל איכותי יותר.

גם כיום נעשית לחימה בשטח ע"י חיילים, אבל  בעולם המערבי היום כבר שולטת הגישה, שבחורים לא נועדו להיות בשר תותחים, כמו בצרפת של מלכי-לואי למיניהם, וכמו העולים החדשים לאחר קום המדינה.

ובכל אופן, צבא זקוק לאנשים איכותיים, נכון?

מנין יבואו אלו, אם לא יהיה גיוס חובה?

לצורך התשובה נערוך לכם היכרות עם דקל. נא להכיר: דקל (שם בדוי. השם האמיתי הוא נווה), חייל בסיירת מובחרת בן להורים משכילים, גר בישוב ליד 'מודיעין', מרוצה בהחלט בצבא, והצבא מרוצה ממנו. מה הקשר של הישוב-ליד-מודיעין (גם חסוי, השם של הישוב. התנצלויותי) לכאן?

לא רק קשר יש, זו גם הסיבה למצב – באזור מגוריו גרים הרבה אלופי צבא, והאווירה הכללית מעודדת שרות צבאי קרבי ו'איכותי', ולא רואה בזה פראייריות, כמו שרואה החילוני הממוצע.

אחי החילוניים, למנהיגים שלכם יש ניסיון רב בתעמולה – ייצרו אפוא אווירה, שתעודד גיוס נוער איכותי. יתגמלו את המתגייסים ויתנו להם תמריצים אמיתיים, שישתלמו להם. ימנעו, ככל האפשר, תעמולה נגדם וכתובות נאצה על מכוניותיהם. ירשו להם לירות במחבל שמאיים עליהם בנשק, מבלי שיהיה עליהם לחשוש שיבלו את שארית חייהם בכלא, מושמצים בכלי התקשורת ע"י יפי הנפש.

בקיצור, קצת שינוי במושגי החשיבה יביא, אולי, להקמת צבא קטן יותר ואיכותי יותר. צבא שמותאם לצרכים צבאיים נטו. ואז, בין אם תתגייסו לשורותיו, אחי החילוניים היקרים, ובין אם לא, לא יהיה לכם צורך להתריס נגדנו. ביי.

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים