תנועת אם תרצו מנסה ללמוד רמב"ם

אמש, נתלו ברחבי ירושלים כרזות, ע"י עמותת ׳אם תרצו׳ הקוראות לחרדים להתגייס לצה"ל. בתוכן הפשקוויל צוטט פסוק, אותו קראנו בבית הכנסת בשבת האחרונה, פנייתו של משה לבני גד וראובן: האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?!

אינני בא לדון בליבת הנושא של גיוס חרדים בכלל, ובני ישיבות בפרט, אבל כן ארצה להעמיד דברים על דיוקם. להלן מספר הבדלים שכותבי הפשקוויל התעלמו מהם. אינני יודע אם בכוונת הטעיה או מתוך בורות בעלמא:

1. בני גד ובני ראובן לא הגיעו עם נימוק כלשהו מדוע יפטרו מחובת המלחמה, מעבר לעובדה שהם יכולים להסתפק בעברו המזרחי של הירדן. לא לימוד תורה, לא התאמה ולא עוד שלל טענות המועלות בנידון גיוס החרדים.

2. מניין להם, לאותם תלמידי חכמים מלומדים, מהי מלחמת מצוה?

ואולי יאלפוני בינה, ואסכית כתלמיד בפני רבו, מדוע פינוי יישובים / אבטחת יישובים מבודדים, שקמו מתוך יומרנות של אנשים הבטוחים שרצון בורא העולם הוא למרוד באומות ולשבת על קרקע לא להם / חילול שבת הנעשה בענפים שונים בצבא כגל"צ וכד׳ ועוד כהנה וכהנה, נכללים בכלל מלחמת מצוה?

3. מדוע התעלמו כותבי הפשקוויל מציווי הבורא על צביון הצבא היוצא למלחמת הרשות כמלחמת מצווה: 'כי ה׳ אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך. והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך'?

4. משום מה, ידעו הכותבים הנכבדים לצטט את דברי הרמב"ם על חתן מחופתו ולא ידעו לצטט את הסתייגותו במקום אחר: 'לפיכך הובדלו מדרכי העולם; לא עורכין מלחמה כשאר ישראל... ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים...'.

אינני יודע האם קיימתי בדברי אלה את דברי שלמה: 'ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו', או שמא מקרה זה נכלל בדברי שלמה הקודמים: ׳אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה'...

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים