דף הבית אלימות נאורה חשיפה: מה עובר חייל חרדי בצבא?
תרומה לדוסים

חשיפה: מה עובר חייל חרדי בצבא?

וידוי מכלי ראשון המספר למה חשוף חייל חרדי בצבא * מה ההבדל בין בסיס צה"ל יוקרתי במרכז הארץ, לתחנה המרכזית הישנה? * ולמה החייל החרדי הוא חסר אונים אל מול המערכת הצבאית?

מאת: יאיר טיילור | יום שישי 27 יולי 2012 | תגובות | הדפס

מערכת 'דוסים' הזדעזעה לקבל בימים האחרונים את המייל האנונימי הבא:

אני לא משאיר פרטים, כי ע"פ פקודות אסור לי ליצור קשר עם גורמי חוץ, ובפרט כשאני מלכלך על הצבא...
אבל חשוב שידעו שיש אצלנו חדרים שאני לא יכול להיכנס אליהם בגלל מה שתלוי שם (בניגוד מוחלט לפקודות מטכ"ל, אבל למי זה מזיז?)
בחלק מהמקרים מדובר "רק" בתמונות ומגזינים בלתי-צנועים בעליל, אבל יש גם חדר אצלנו שאנשים תולים בעמדות שלהם דברים גרועים עוד יותר.

וכמובן שבתור דוס המחמד, אני לא יכול לפתוח את הפה...

 

ננסה לרגע לנתח מה קורה כאן: מגיע חייל חרדי לצבא. מדובר באדם שרוצה לתרום למדינה את כל מאודו, אבל הוא לא התחייב בפניה להמיר את דתו. בחור צעיר ורווק, הנכנס לחדר של קצין, או חבר לנשק, ועולם אדיר של מיטב הפיתויים בעולם נחשף לפניו.

אם עד היום ההתמודדות שלו הייתה בינו לבין עצמו ולבין קונו, כעת חזית חדשה נמפתחת: החזית עם החברים.
 

שימו לב לזוועה: הוא אפילו בעמדה נחותה מידי מכדי להעיר לחבריו משהו, כבר הוא מתוייג בעמדת נחיתות. למה? כי יש לו כיפה... חייל עם כיפה, בצה"ל, הוא אדם ששווה פחות. זה לא שאם הוא יגכיד משהו לא יתייחסו אליו. הוא מראש יבחר שלא לדבר...

 

כמה זמן ההתמודדות הפנימית הזאת תחזיק מעמד? לילה? שתיים? אולי חודשיים? מישהו מוכן להמר על חצי שנה?

ומה בדבר שלוש שנים תמימות, למעלה מ1,000 לילות?

 

למישהו לא ברור למה חייל נכנס עם כיפה ויוצא בלי?

למישהו עדיין לא ברור למה חייל חרדי לא רואה את בסיס צה"ל כמקום טבעי לעשות בו את שנות הנעורים?

למישהו יש ספק בדבר החלשת כוחו המבצעי של צבא כזה?

למישהו יש ספק שלקצין בסיירת מטכ"ל (לדוגמא: ח"כ פלסנר) חסרה אינפורמציה על דבר כזה?

 

גם לו הייתי אב חילוני, הדבר הזה היה מטריד אותי מאוד.

מישהו ראה בסביבה את הרמטכ"ל?



קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים

הצטרף לדוסים