סימני השאלה של המשאל הכלכלי

ספק אם עלותו של המגזר החרדי מגיעה למליארד ש"ח * אך תרומתו המוכחת שכותבי הנתונים עצמם מביאים, עולה על חמישה ורבע מליארד שח * במספרים 5,280,000,000 ש"ח בשנה * לעורכי המשאל המוגדר כמשאל עם כלכלי זה לא מפריע לקידום האג'נדה האישית

בזמן שהמשאל הכלכלי מתיימר להיות שיוויוני ומקצועי תוך ייצוג של כל צרכי הציבור, מתברר כי מדובר שוב ביוזמה מונעת אינטרסים ואידאולוגיה ברורה.

באתר שלא פעיל כבר שעות ארוכות מוצגים נתונים המתיימרים להיות מקצועיים אך בעוד החלת יום לימודים ארוך בכל הארץ מוגדרת ללא עלות (0 מיליארד ש"ח) ביטול התנאים המיוחדים לחרדים מוערכים כחסכון של מיליארד ש"ח!

לעומת זאת אפשרות כמו מעבר לצבא מקצועי, שמוערכת בחסכון של 9 מיליארד ש"ח בשנה, כלל לא מופיעה.

כבר בקריאה שטחית של הנימוקים ניתן להבין בקלות מה מקורם הפוליטי של עורכי המשאל

ביטול התנאים המיוחדים לקהילה החרדית

הקהילה החרדית כיום מקבלת שלל הטבות. חלקן הטבות ישירות, כמו למשל מימון ישיבות ומלגות לאברכים, וחלקן הטבות עקיפות דרך מנגנוני רווחה התפורים למידותיה של הקהילה החרדית, כגון הטבות דיור והנחות בארנונה.

הגבלת המימון ללימודים בישיבה ל-4 שנים וביטול התנאים המיוחדים הניתנים לקהילה יחסכו כ-1 מיליארד ₪ לקופת המדינה.

בעד:

אין סיבה להעדיף את הקהילה החרדית על פני כל קהילה אחרת.
ההטבות מכבידות על המשק מצד אחד ומנציחות את העוני מן הצד השני. לפי דוח המועצה הלאומית לכלכלה, ההטבות הן מהגורמים העיקריים המונעים מגברים חרדים לעזוב את הכולל ולהצטרף לשוק העבודה.
הקהילה החרדית תהיה זכאית למלוא השירותים הסוציאליים שלמדינת ישראל יש להציע, כמו כל אזרח אחר, אלא שהזכאות תהיה תלויה במיצוי כושר השתכרות.

נגד:
הקהילה החרדית היא קהילה ענייה ולכן זקוקה להטבות.
היהדות החרדית – ולא היהדות הדתית-לאומית או הזרמים האחרים ביהדות – היא זו שמשמרת את צביונה היהודי של מדינת ישראל. לכן יש לסייע לקהילה החרדית יותר מאשר לקהילות אחרות.

כותבי הטקסט הנ"ל וההמשך המפורט המוגדר "למיטיבי לכת" מתימרים מאוד לתת לנו, הגולשים, תחושה של בהירות וקוהרנטיות, בדגש על נתונים מספריים וללא משוא פנים מפני השקל.

כעת בואו ננתח יחד את הכיתוב והפיסוק, ונבדוק את המציאות בשטח.

כמה אחוז מהגברים החרדיים אינם עובדים?

קהילה החרדית בישראל מהווה את אחד הנושאים הרגישים והחשובים בישראל כיום. המגזר החרדי מונה כ-8% מסך האוכלוסייה בישראל וגדל בקצב מהיר, כך שמצבו הכלכלי-חברתי ועתידו רלוונטי למשק והחברה הישראלית כולה.

כשני שליש מהגברים החרדים בגיל העבודה אינם עובדים. שיעור ההשתתפות הנמוך של הגברים החרדים בכוח העבודה הוא אחת הסכנות הגדולות ביותר המרחפות מעל המשק הישראלי, אך גם אחד הפוטנציאלים הגדולים. במידה ונצליח לשלב את הקהילה החרדית בחברה ובמשק, יהיה זה רווח תרבותי וכלכלי עצום.

תקציבי הישיבות כ-700 מיליון ₪ בשנה

לפי האגף הבכיר למוסדות תורניים, מדינת ישראל מממנת היום כ-110 אלף תלמידי ישיבות בני למעלה מ-18. המימון המתמשך הוא הסיבה העיקרית ששיעור הגברים החרדים שאינם עובדים באופן רשמי מגיע לכ-60%. זאת לעומת 20% בקרב הגברים היהודים הלא חרדים. הדבר פוגע מאוד בתוצר הלאומי הגולמי ומטיל עומס כבד של קצבאות על משלמי המיסים. בכירי המומחים מאוחדים בדעה כי לאור הגידול הדמוגרפי המהיר של הציבור החרדי, הדבר עלול לסכן את הכלכלה הישראלית.

1. בתחילת הטקסט כתוב :כשני שליש" זאת אומרת שאנחנו מדברים על 66%
2. בהמשך השורות כבר מוזכר 60%. אופס...
3. לפי נתוני הלמ"ס, שיעור הגברים החרדים הלא מועסקים עומד על 48% בלבד.
4. האם נכון לבדוק כמה אינם עובדים, או כמה מתוך אלו שיכולים לעבוד אינם עובדים?
   הסבר: כאשר אנחנו בודקים את אחוז האבטלה בציבור החילוני אנו מתייחסים רק לאלו כיכולים לעבוד ולמרות זאת מובטלים. אנשים שמתכתחילה אינם יכולים לעבוד מוגדרים :בלתי כשירים לתעסוקה" ואינם שייכים למעגל האבטלה. נתון זה מצמצם מאוד את הפער בין החברה החרדית לחילונית.
5. ה. מדוע אחוז הגברים הוא הרלוונטי, ולא "מספר משקי הבית"?
   הסבר: בציבור החילוני תעסוקת הנשים נמוכה משמעותית מזו של האשה החרדית. זו האחרונה משכילה יותר בממצוע מרעותה החילונית, ועובדת בהיקף רחב יותר, על מנת לקיים את התא המשפחתי. לפי בדיקה של השבועון החרדי "משפחה", למעלה מ82% ממשקי הבית החרדיים אחד מבני הזוג עובד. נתון זהה כמעט למקבילה החילונית.
   אין ספק כי כמות ההכנסה הנדרשת למשק בית נתונה אך ורק להחלתטו של אותו משק בית, ואין זה דמוקרטי לאלץ אדם לצאת לעבוד בניגוד לרצונו ומעבר לצרכיו.

אז כמה בעצם מקבל תלמיד ישיבה?

תקציבי הישיבות כ-700 מיליון ₪ בשנה.

לפי האגף הבכיר למוסדות תורניים, מדינת ישראל מממנת היום כ-110 אלף תלמידי ישיבות בני למעלה מ-18. המימון המתמשך הוא הסיבה העיקרית ששיעור הגברים החרדים שאינם עובדים באופן רשמי מגיע לכ-60%. זאת לעומת 20% בקרב הגברים היהודים הלא חרדים. הדבר פוגע מאוד בתוצר הלאומי הגולמי ומטיל עומס כבד של קצבאות על משלמי המיסים. בכירי המומחים מאוחדים בדעה כי לאור הגידול הדמוגרפי המהיר של הציבור החרדי, הדבר עלול לסכן את הכלכלה הישראלית.

דו"ח המועצה הלאומית לכלכלה קבע כי אחת הסיבת העיקריות להיעדרות גברים חרדים מעבודה היא שעזיבת הכולל (ישיבה לגברים נשואים) תגרום להם להפסד של הכנסות בשווי 4,000-5,000 ₪. בשל העובדה שאין להם הכשרה מקצועית הם יתקשו למצוא עבודה במשכורת גבוהה יותר.

לא כל 110 אלף תלמידי הישיבות הם עילויים – תרומת הרוב לעולם התורה החרדי אינה ברורה. לעומת זאת, למשק, לחברה הישראלית ואולי אף לחרדים עצמם, יש הרבה מה להרוויח משילוב החרדים בשוק העבודה.

על מנת לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל, אנחנו מציעים לא לבטל לחלוטין את מימון הישיבות אלא לאפשר ארבע שנות לימוד בישיבה לכל אזרח המעוניין בכך, בכפוף להסדרים שיקבעו לגבי שירות צבאי, למשל שלילת קצבאות למי שלא ישרת. בנוסף אנו מציעים לשמר מימון לימודים לטווח ארוך יותר למכסה של עילויים ומתמידים שיוכיחו הישגים משמעותיים.

כותבי הטקסט מספרים ש "דו"ח המועצה הלאומית לכלכלה קבע כי אחת הסיבת העיקריות להיעדרות גברים חרדים מעבודה היא שעזיבת הכולל (ישיבה לגברים נשואים) תגרום להם להפסד של הכנסות בשווי 4,000-5,000 ₪. ממש לא. אברך כולל מקבל מלגה בסך של כ800 ש"ח לחודש. האם זו סיבה מספקת ללמוד 45 שעות שבועיות במקום לצאת לעבוד ולהשתכר לפחות פי עשרה? תוכלו לענות בעצמכם.

אז מהיכן הנתון של 4,000- 5,000 ש"ח לחודש? אולי הכותבים גלשו לתמיכה הפילנטרופית שאלי הון חרדיים מעניקים לעמלי התורה? נדון אותם לכף זכות שכן. אבל - האם יש להם בעיה עם מוסד הפילטרופיה והמגזר השלישי? האם הם רשאים לומר לאיל הון חרדי שהרוויח את כספו ביושר (וגם שילם על הדרך הון עתק למדינה) להיכן יופנה כספו?

שימו לב, חלק גדול מהמספרים הללו מגיע מחו"ל. ואם נתרגם את זה למספרים, הרי מדובר בלמעלה מחמשה ורבע מליארד ש"ח של מטבע זר הנכנס מידי חודש למשק, בזכות הציבור החרדי.

ואנחנו דנים כאן על חיכסון של מליארד בודד?

בשל העובדה שאין להם הכשרה מקצועית הם יתקשו למצוא עבודה במשכורת גבוהה יותר. מיותר לספר אפילו על מכללות רבות למגזר החרדי המכשירות את טובי העובדים היום במשק, מהיי טק ועד עורכי דין.
 

כמה דירות נבנות לחרדים?

דיור: מדינת ישראל משקיעה כשלושה מיליארד ₪ בשנה על הטבות לדיור. רבות מההטבות מותאמות לקהילה החרדית: ההטבות תלויות במצב כלכלי, במספר ילדים, בשנות נישואים וכו' אך לא במיצוי כושר ההשתכרות. בנוסף, יותר מ-50% מהדירות שמשווקות במסגרת "מחיר למשתכן" הן באזורים בהם גרים חרדים. ועדת טרכטנברג המליצה לשלב את קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות במדדים לסיוע בדיור, אבל בלחץ ש"ס הממשלה התעלמה מהמלצה זו. מכיוון שאין לנו נתונים רשמיים, הטבות בדיור אינן נכנסות לחישוב. עם זאת, אם נושא הדיור חשוב לכם, אנא פנו לסעיף הדיור, וביחרו קריטריונים שונים לחלוקת ההטבות.

כאן אנחנו מגיעים לחלק היפה של הטקסט. עד עכשיו התרגלנו לנתונים מדוייקים, ניתוח חד, ובהירות צלולה, כאן פתאום מגיעות מילים כמו "הרבה מה..." "חלק גדול מ..." הכותב מתנצל ש"אין לנו נתונים רשמיים", אבל זה ממש לא מפריע לו להמשיך בקו הלוחמני והאנטי-חברתי הזה.

קצת הסטוריה: הציבור החרדי היה הראשון להיאנק תחת נטל הדיור, בגלל היותו כלוא בגיטאות למעשה. כיוון שכ50% מהחילונים אינם מעוניינים לגור בסיבבת חרדים. ובינינו - מי רוצה להרגיז חילונים?

הראשון שבא לקראתו, היה שר השיכון לשעבר אריאל שרון, שאישר מספר ערים חרדיות, שהקלו את הנטל אך במעט. מי שמסתובב ב"מודיעין עילית" החרדית, וממשיך הלאה לאחותה החילונית והצעירה "מודיעין" יתקשה להאמין שאותם מחירים משמשים את שתי הערים. העיר מודיעין, עיר בבניה ממשלתית, משתרעת על פני אלפי דונמים ופארקים מוריקים, ומתפתחת בקצב מואץ, לעומת מודיעין עילית הסובלת ממצוקת קרקעות ועתודות בניה קשות.

גם יוזמות חדשות שבאו להקל על החרדים כמו "חריש" ו"הר יונה" נתקלו בהתנגדות בלתי מובנת מצד גורמים חילונים שונים.

משפחות חד הוריות

עוד עובדה מעניינת שמנסים להשכיח: כמה אחוז המשפחות החד הוריות בקרב המגזר החרדי אל מול המגזר החילוני? משפחה חד הורית עולה הון למשק, בצורה של הנחות, תקציבים ותמיכות שונות. כל זאת מבלי לזלזל בחשיבות הדבר, אולם איש לא שאל את עצמו האם אכן המגזר החילוני עולה יותר כסף למשק.

מספר תלמידי הישיבות

נתון פשוט נוסף: כמעט שליש מתלמידי הישיבות הם תלמידי חו"ל. הם מגיעים לארץ רק בגלל שמיטב המוסדות נמצאים בארץ. ושהישיבות כאן אינן מגבילות את לימודיהן לארבע שנות לימוד.

הם מגיעים לכאן עם מטבע זר, ורוכשים כאן מוצרים ושירותים רבים, המניעים באופן משמעותי את המשק, כך שזהו יצוא לכל דבר.

מסקנה: בעוד שלאיש מאיתנו לא ברור כמה העלות של המגזר החרדי, והרף העליון ביותר עומד על כמליארד ש"ח, הנתונים עצמם מעידים כי ויתור על תקציבים אלו פירושו ויתור על תרומות בהיקף של למעלה מחמישה ורבע מליארד ש"ח. זאת מבלי להתחשב במשמעויות נלוות עקיפות.

ועכשיו - להצבעה!

תגובת המשאל הכלכלי:

לכל הסעיפים שמופיעים במשאל (הן בצד השימושים והן בצד המקורות) יש השלכות של נגזרת שניה ושלישית. מכיוון שהמשאל מיועד לאזרחים, והמורכבות של הנגזרות הללו היא מאוד גבוהה, נאלצנו בכל הסעיפים להסתפק רק בסעיף הראשוני. ההסברים על ההשלכות מופיעים בדברי ההסבר לכל סעיף, וכך כל משתתף במשאל יכול להכריע לפי עמדתו האם לתמוך בסעיף מסוים או לא.