לקראת הפריימריז בבית היהודי, שלחנו שאלון למתמודדים על מנת ללמוד את עמדתם בנוגע ליחס הראוי לציבור החרדי * פוסט מתעדכן
לקראת הפריימריז לבחירת מועמדי מפלגת הבית היהודי לכנסת, פנינו אל המתמודדים עם חמש שאלות. את התשובות אותן קיבלנו, אתם מוזמנים לקרוא להלן:
השאלות כפי שנשלחו למתמודדים
לקראת ההתמודדות הקרבה ובאה, אנו מקבלים פניות שונות מחברי הבית היהודי המעוניינים לברר את עמדתנו ביחס למועמדים שונים.
למען הסדר הטוב, החלטנו לגבש שאלון קצר בנושא זכויות חרדים. נשמח לקבל ולפרסם את תגובתך לכששתקבל.
א. מאז הוקמו מסלולי שחר בצבא, התרבו אפשרויות ההשתלבות של חרדים במסלולים שונים בצבא. לצערנו, אנו מדווחים לא פעם על מקרים בהם מפקדים מורים לחיילים לנהוג בניגוד לדתם ואורח חייהם בנושאים שונים, כשירת נשים, הקפדה על כשרות למהדרין, גידול זקן וכדומה.
כיצד בדעתך לפעול על מנת להבטיח כי חרדי המעוניין להתגייס לשרות בצה"ל יוכל לדעת כי לא יאלץ לוותר על צרכיו הדתיים בעת שרותו הצבאי?
ב. עקב פרשנות משפטית, דמו של הציבור החרדי מותר באורח קבע, היות והתבטאויות אנטי חרדיות אינן נכללות בהגדרת גילוי גזענות. כך שכל עוד לא ניתן להוכיח כי הן מהוות גורם לאלימות בפועל, אין דרך להלחם בהן.
מה בדעתך לעשות על מנת לתקן לקונה זו?
ג. אוכלוסיות שונות הופלו במהלך השנים בקבלה לעבודה במגזר הציבורי. וכך מוצאים אנו היום העדפה מתקנת כלפי אוכלוסיות אלו. חריג הוא הציבור החרדי שאינו זוכה לכך ועד היום אנו מקבלים תלונות על אפליה כזו. מה בדעתך לעשות בנדון?
ד. בעת הקמת הממשלה האחרונה, נמצאו פוליטיקאים שהצהירו באופן כזה או אחר על סירובם לשבת עם נציגי המפלגות החרדיות, ללא תלות בדעותיהם או נכונותם להתפשר על תביעות כאלו ואחרות.
האם תסכים להצטרף לממשלה המדירה נציגים אך ורק בשל השתייכותם המגזרית / דתית?
ה. על פי חוק שעבר בכנסת האחרונה, צעיר חרדי המבקש לדחות את גיוסו על פי אמונתו כי פגיעה בלימוד התורה מהווה סכנה לביטחונה של מדינת ישראל - עשוי בתנאים מסוימים לשאת עוון פלילי.
מה בדעתך לעשות על מנת להימנע מכפיה על אותם חרדים לנהוג בשונה מאמונתם?
התשובות (לפי סדר קבלתן):
איל בר לב:
א. אני סבור כי כל חרדי שמתגייס לצבא, ראוי לברכה ועזרה בכל הקשור לשמירת אורח חייו הדתי: הקפדה על כשרות, גידול זקן, וכד' וכל עוד אין זה מתנגש עם ערכים צבאים כפיקוח נפש, אין כל סיבה שיוותר במאומה על צרכיו הדתיים.
ב. כעורך דין למעלה מעשרים שנה,אני מתכון לפעול לאיזון המטוטלת. היחס לחרדים, דתיים או ימנים על ידי בתי המשפט והפרקליטות, חיב להשתנות. אפעל לכך בין היתר באמצעות פגישות ושיחות עם הגורמים הרלוונטיים, ואף באמצעות כיבוש של עמדות המפתח בפרקליטת וובמערכת בתי המשפט, כפי שנעשה על ידינו במערכת הבטחונית.
ג. אינני מכיר אישית כל אפלייה כלפי המגזר החרדי, אך בוודאי שאני תומך בחוק שיוויון ההזדמנויות. ובמידת הצורך אהיה הראשון להוביל חקיקה להטלת סנקציות בגין כך.
ד.לא אתן יד להדרת אדם רק בשל השתייכותו המגזרית או הדתית, מאידך יתכנו שיקולים קואליציונים בהם אין ברירה אלא לבחור צד כזה או אחר.
ה.אני מהסוברים, וכך נהגתי במשך למעלה מעשרים שנותי כעורך דין, כי הפשרה הגרועה ביותר, טובה לאין ערוך מפסק הדין המנומק ביותר, הואיל והפשרה היא מרצון הצדדים, בעוד פסק הדין כופה את עצמו על הצדדים, ולעיתים אף פוגע בהם.
כך גם בסוגיה טעונה זו, יש להגיע לפתרון באמצעות הידברות בין הציבור החרדי, לאחיו האחרים. מאידך מתן פטור גורף לציבור שלם, הדוחה את גיוסו על פי אמונתו כי פגיעה בלימוד התורה מהווה סכנה לביטחונה של מדינת ישראל, אך מגיל מסויים, בו אימת השירות הצבאי מוסרת הימנו, מוצא את דרכו לשוק העבודה בדרך המקובלת, או בזו שאינה מקובלת - אינו מקובל עלי לחלוטין. אני סבור כי על כל אזרח במדינה, לשרת את ארצו, בין בשירות צבאי רגיל, ובין בשירותת לאומי.
התעלמות מחובה זו, אינה מקובלת עלי, ויש ברגישות ובנחישות לוודא כי הציבור החרדי כולו, הוא חלק בלתי נפרד מהעם השוכן בציון, השב לארצו, ומגן עליה-איש איש בתחומו איש איש לפי יכולתו, אך בל יהין איש להשתמט מחובה ומצווה גדולה זו.
יאיר אנסבכר
א. צריך לדאוג שהפקודות יהיו ברורות . אסור שתהיה כפייה חילונית בצבא. כשהייתי לוחם ירא שמים (בעיקר במילואים למען הגילוי הנאות) לא פעם עמדתי בתוקף על דתי ודעתי אל מול ניסיונות לכפייה חילונית . הדוגמאות שהבאתם בשאלותיכם הן טובות . אבל ברוב המקרים באופן גורף לא צריכה להיות שום בעיה לחייל דתי וירא שמיים לשרת בצה"ל.
ב. אפעל כמיטב יכולתי לשינוי ההגדרה המשפטית. יש להעניש את מי שפוגע בכבודם של החרדים. בעבר פעלתי לא פעם בשיתוף עם חברי "דוסים" המכירים אותי ואת תפיסתי. לא יהיה מאושר ממני לקבל מכם עזרה וייעוץ כיצד לשנות את ההגדרות המפלות והפוגעניות הללו שהן תמצית של שנאת חינם ותו לא.
ג. כנ"ל מה שאמרתי קודם. אדגיש למען הגילוי הנאות - אינני מומחה לחקיקה עדיין (בעז"ה אשתדל ללמוד את התחום היטב הדק, הדק היטב) אך מה שאני נושא בקירבי זאת אהבת ישראל גדולה ואשמח לעבוד יחד עם מומחים בתחום כדי לעזור בכל דרך בנושא הנדון . במקרה הנ"ל להערכתי יש אינטרס ישראלי רחב מקיר אל קיר לעזור להכניס כוחות חרדים לשוק העבודה. זה טוב לכול עם ישראל.
ד. בוודאי שלא, זאת היתה טעות איומה ולפי מה ששמעתי גם בכירי הבית היהודי מכים על חטא בהקשר לכך. שמעתי זאת באופן אישי מפיו של סגן שר החינוך מר אבי וורצמן ושמעתי מפי איש אמין שכך אמר גם יו"ר הבית היהודי מר נפתלי בנט. כך או אחרת זאת היתה טעות פטאלית שאסור לחזור עליה שוב. אנו יכולים להתווכח ולחלוק זה על זה בתוקף ובחריפות אבל מתוך כבוד ואהבה בתוך הכנסת (במידה ואבחר כמובן אי"ה ובעזרתו).
כדוגמה להתאפשרות יחסים כאלה אציין רק שבמשפחתי הגדולה היו שלושה אחים: אבי הוא הצעיר מביניהם איש הכיפה הסרוגה, דודי האמצעי בחר בדרך מסורתית ודודי הבכור ר' שמחה אנסבכר זצ"ל וכל בניו ובני בניו וכלותיהם השם עליהם יחי' לאוי"ט הם חרדים ולמרות שיש בנינו לעיתים חילוקי דעות חריפים אנו נפגשים הרבה מאוחדים ואוהבים ומכבדים זה את עד מאוד.
ה. חשוב לי להדגיש את עמדתי, אני מאמין כי ניתן לשלב תורה עם שרות משמעותי בצה"ל, אני מאמין שזה יועיל לכולנו (הזיעה היא הדבק הטוב ביותר בין ישראלים וכך תישרור אהבה וחיבה גדולה יותר בין כל חלקי העם, וגם הציבור החרדי יהיה מוערך יותר ולדעתי גם כבוד התורה יתייקר ויתעלה), אני מאמין שכולם צריכים ללמוד תורה, ושרק בני עלייה (שאותם כולנו מכירים ומוקירים וכל מי שישב בישיבה הרי יודע...) מעטים שעלתה בידם, יהיו פטורים לגמרי משירות צבאי, כל השאר ילמדו תורה וישרתו בצבא (אפילו מסלול מקוצר) ולעניות דעתי זה יטיב עימם ועימנו ואפילו עם תורתם שתהא שלימה יותר.
אבל, אני מודע לכך שרוב הציבור החרדי עדיין לא שותף לתפיסה הזו. אני גם מאמין ששינויים כגון אלו הם תהליכיים וארוכים, וחייבים להיבנות באופן הדרגתי לאט לאט, ומעט מעט. אחרת נוצר רק נזק וקרע וחילול השם מפה ומפה. לכן אין שום מקום לענישה פלילית כנגד אלו שאינם מתגייסים. אך לדעתי בהחלט יש מקום להעניק זכויות יתרות לאזרחי ישראל שמשרתים בשירות משמעותי בצה"ל. לכן בהחלט יתכן שאתמוך בהעדפת אזרח ששירת בשירות משמעותי בצה"ל על פני אזרח שלא עשה זאת מבחינת הטבות כלכליות לאחר השירות וכדו' ותמריצים נוספים.
באהבה רבה אליכם, כולכם, את אחיי אנוכי מבקש.
חגית גיבור
אני מאמינה בשיתוף פעולה מלא עם הציבור החרדי.
בוודאי שיש מחלוקות בנושאים שונים בין הציבור הדתי לאומי ובין החרדי אך אין שום הצדקה לאפלייה זו או אחרת. בוודאי שיש לאכוף את החוקים בדיני עבודה על חרדים כמו על כל שאר האוכלוסייה. ויש לוודא שלא תתבצע כפייה אנטי דתית כלשהי במדינה היהודית.
בעניין שילוב חרדים בשוק העבודה ובצה"ל חשוב לגלות רגישות ולסייע ככל שניתן ששילוב זה יתבצע בצורה הטובה ביותר לכל הצדדים.
וכמובן שאין לי כל בעיה עקרונית לשבת עם חרדים בקואליציה.
ברצוני להדגיש כי הנושאים אותם אני באה לקדם נוגעים ברובם גם לאוכלוסייה החרדית, שכן אני באה להגן על זכויות הנשים שרוצות גם לגדל משפחה וגם לעזור בפרנסה.
פרופ' אשר כהן
א. כמובן שלא ייתכן ששירות צבאי יהיה כרוך בדרישה לשינוי זהות ופגיעה בצרכים דתיים הם פגיעה בזהות. לכן, ברור שעל הצבא לעצב סביבות שירות צבאי התואמות והולמות את זהותם של החיילים ובוודאי כאלה שאינן פוגעות בזהותם. פעולה כזו היא עניין למשא ומתן ותיאום הדדי בין צה"ל לבין המנהיגות החרדית ונציגיה.
למיטב הבנתי, בפרויקט שח"ר וגם בגדודי נצח יהודה מתבצע כל הזמן תיאום כזה וכך זה צריך להימשך.
ב. אינני מכיר מספיק את הלקונה המשפטית עליה מדובר ולכן לא אתייחס בהרחבה. ברור שהמחנה החרדי אמור להיות מוגן מפני הסתה וגילויים דומים בדיוק כמו כל אוכלוסייה אחרת.
ג. ברור שכל תהליך הרחבת התעסוקה במגזר החרדי מחייב העדפה מתקנת ויצירת גורמים מעודדים לתעסוקת עובדים מהמגזר החרדי. אין טעם בדיון ציבורי ובעידוד יציאת חרדים לתעסוקה אם בסוף הדרך ניכרים חסמים שאינם מאפשרים זאת.
ד. הדרת מפלגות מסוימות מראש פסולה מכל הצדדים. אני מציין שרק לאחרונה שמעתי על התבטאות של ח"כ גפני על פסילת הבית היהודי.
ה. סנקציה פלילית איננה הדרך הראויה לטפל בסוגיית גיוס החרדים אולם יש לוודא שכל המוגדרים כתורתם אומנותם אכן מקדישים את זמנם ללימוד תורה ושהכללתם במסגרת תורתם אומנותם אינה כסות למשהו אחר.
שרה אליאש
א. אני מברכת על שילוב החרדים בצבא וסבורה שיש לעשות זאת תוך התחשבות בצרכיו המיוחדים של הציבור החרדי. עם זאת, אומר בכנות כי דעתי בנוגע למסלולים נפרדים הכוללים פריבילגיות שונות היא שזהו פתרון זמני. בטווח הרחוק יש לפעול לשילוב אמיתי של חרדים בכל יחידות צה"ל, ובמקביל לפעול להגדרות ברורות יותר של השילוב הראוי ולפיקוח והסכמה רחבה על הכשרות הכללית בצה"ל.
לסיכום: כל עוד מדובר בצרכים דתיים בסיסיים - המשותפים לרוב הדתיים בצבא - יש לפעול לכך שהמערכת בכללותה תכיר ותאפשר צרכים אלה, על-מנת שניתן יהיה לשלב את כלל הדתיים בכל מערכות הצבא.
ב. העליתם פה נקודה חשובה וחיונית. יש לתקן דבר זה בחוק - שיקבע שגם אפלית חרדים בתעסוקה ובנושאים אחרים, תיחשב לאסורה על-פי חוק.
ג. ישנו קושי בהגדרותיו של הציבור החרדי, לשם מתן פריבילגיות כהעדפה מתקנת. לכן, יש לעודד ולטפח תעסוקה חרדית באמצעות עמותות חרדיות וכלליות שעוסקות בכך וכן דרך הפרויקטים הצבאיים (שחר ונצח יהודה). כפי שכתבתי, יש להעניש בחומרה עסקים שמפלים לרעה ולא מקבלים חרדים בשל שיוכם המגזרי.
ד. באופן כללי, פוליטיקה של הדרה ושלילת האחר איננה מקובלת עליי. יש לפעול לכך שהפוליטיקה שלנו תהיה חיובית, כך שהממשלה תוקם על בסיס מצע חיובי, ובודאי שלא על בסיס תיוגים כאלה או אחרים.
ה. התנגדתי לסעיף בחוק הקובע אחריות פלילית למי שאינו מתגייס, ולטעמי יש לתקן סעיף זה. אני סבורה גם שסיסמת "השויון בנטל" היא שקרית ופופוליסטית. יחד עם זאת, אני מזדהה עם הרצון לראות את החרדים משתלבים בחברה הישראלית ומקבלים על עצמם באהבה את עול הביטחון המוטל עלינו. לדעתי, למעט קבוצה מצומצמת של לומדים, על כלל הציבור להתנדב ולשרת את המדינה - במגוון דרכים אפשריות.
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים