טורים

משפחת הנסיך הקטן

החלטתי אני – כותב דה-סנט-אכזיפרי – להביא לכם את דבר כוכב-האורחים, ואולי תקרא גם הנסיכה אן את הדברים, ותאסוף את נשקה בחזרה, ואולי אף תבוא להודות למצילי חייה ולבקש את סליחתם על אשר פגעה בהם. כי הנה, בסך הכל, בזכותה זכיתם לדבר גדול: סוף סוף יודעים הנכם בבירור, כי הכבשה לא אכלה את השושנה!

במשך שנים כאב אנטואן דה-סנט-אכזיפרי את כאבו של הנסיך הקטן, ובקש לדעת מה עלה בגורלו אחרי ששלח אותו הנחש הצהוב מהכוכב שלנו. למעשה, הוא היה משוכנע שהנסיך חזר אל כוכבו, כפי כתב בסיום ספרו, אך עדיין ביקש לדעת מה מתרחש עמו בכוכב זה.

לא רבים יודעים, אך בסך הכל שנה אחרי שכתב את הספר, הוא קבל את התשובה, לאחר שפגש שוב את הנסיך. כן, זה היה לאחר שמטוסו התרסק שוב, והפעם לא ניצל. כך התברר לו עד מהרה, כי הנסיך הקטן לא הגיע ישירות לכוכב שלו, ונאלץ להגיע אל כוכב הלכת השמיני במסע שלו, הלא הוא כוכב האורחים. אל הכוכב הזה, התברר, הגיעו כל אלה אשר נשבר ליבם וביקשו לעזוב את כוכב הלכת השביעי, המכונה בפינו "ארץ". יושבי הכוכב המקוריים אהבו מאד להכניס אורחים, ובמיוחד אהבו להעתיר שפע על אלה אשר נשבר ליבם, בכדי לסייע להם לעבור לכוכב הבא, בו יבואו אל המנוחה ואל הנחלה.

את רשומותיו מן המקום, כפי ששמע מן הנסיך הקטן, העלה דה-סנט-אכזיפרי על הכתב, אולם שנים רבות לקח ליושבי הכוכב להמציא את הטכנולוגיה הנדרשת לשולחן חזרה לכדור הארץ, בתור הפרק המשלים את קורות "הנסיך הקטן". והנה, הן מתפרסמות כאן לראשונה.

-בבית שבו התארחתי, התארחה גם אן – מספר הנסיך הקטן. – אן היתה נסיכה לשעבר. היא התחתנה עם נסיך רע-לב, אשר פגע בה ושבר את ליבה. עשיר מאד היה הנסיך, ובעוזבה את ביתו, ועוללה הרך בידה, השאירה מאחוריה עושר רב ונותרה כמעט בעירום ובחוסר כל. משפחתה כעסה עליה על שנטשה את תואר הנסיכה, והיא לא מצאה לה עוד מקום בכוכב ארץ. בלית ברירה, נטשה אותו וכך הגיע אל כוכב האורחים.

-באותו בית – ממשיך הנסיך – העניקו לה הכל. תחילה נתנו לה במת אירוח, כזו שתוכל להציג בה את דעותיה בפני אחרים, ולקבל תמורה כספית על כך. אחר כך תמכו בה כשהלכה לבמות אחרות, ואף נעשתה מנהלת במה אחרת. זאת, למרות שעקב כך היא דרשה ממארחיה שלעולם לא יזדהו כמארחיה, כדי שתוכל להמשיך לנהל באופן עצמאי את הבמה. –אחרת הם יזרקו אותי – כך הסבירה למארחיה הראשוניים. היא אפילו התחפשה, סרבה להזדהות בשמה, אן, שמה לא תוכל להמשיך לעבוד בבמה האחרת. כחשבה שתוכל לטפס על במה גבוהה יותר רק בבגדי גבר, הגדילה לעשות והתחפשה לגבר, שהזדהה בשם ליאון. בשקט, בחדרי חדרים, ידעו הכל כי ליאון הוא אן, אך לא אמרו זאת בקול.

למרות שהשיגה רבות בדרכה, אן לא היתה מרוצה. היא חיפשה נסיך חדש. אבל עוד ועוד צפרדעים שהתחזו לנסיכים פגעו בה בדרכה, והיא נעשתה יותר ויותר שבירה. רסיסים כה רבים הרכיבו אותה, עד שחשה שלא תוכל לאחות אותם עוד. יום אחד הלכה אל בית המרקחת, קנתה את הסם שחשבה כי ינפץ אותה באופן סופי הכי מהר ובלי כאב, ולקחה ממנו כמויות גדולות. ועוללה הקט, שהיא יחידה לו בעולם? –ובכן – חשבה אן, - מארחי ישגרו אותו אל בני משפחתי השונאים. שיתמודדו.
-אבל – ממשיך ומספר הנסיך הקטן על הכאב שספג לבו הקט – יום אחד שמנו לב, אני והאורחים האחרים וגם בעלי הבית, כי היא נעלמה ואינה עונה לכל קריאותינו. החילונו לחפש אותה, הופכים כל פינה. ידענו שהיא כולה רסיסים, חששנו שהיא התנפצה. ברגע האחרון מצאנו אותה, כשהרסיסים כבר החלו להפרד זה מזה. בעל הבית הזעיק אמן זכוכית, אף הוא אורח על הכוכב, והוא הצליח לחלץ מתוכה את הסם הרע ולהדביק מחדש את שבריה. בזכותו היא חזרה ואיחתה את השברים עד שכמעט לא נודע כי היו, היא המשיכה בחייה שהצליחו יותר ויותר, ולבנה נותרה אמא דואגת. לבסוף, היא מצאה נסיך חדש, ועברה עמו לכוכב אחר, שמח יותר.

עד כאן סיפר לי הנסיך – כותב דה-סנט-אכזיפרי. אחרי זה מצא גם הוא את דרכו אל השושנה שלו, והוא משקה אותה עד עצם היום הזה. אבל אני נשארתי עוד בכוכב, וחזיתי בהמשך הסיפור.

יום אחד השתררה מבוכה רבה בבית המארחים של הנסיך ושל אן. התברר כי אן שכחה איך רק בזכותם של מארחיה היא חיה כיום, באופן הכי מילולי שניתן לתאר, והחליטה לנפץ את ביתם. בכוכב בו היא גרה כיום, שכעת מתברר ששמו כוכב כפויי-הטובה, פיתחו נשק שאיפשר פגיעה בכוכב האורחים הקטן. את הנשק היא שיגרה בדואר מיוחד, כשבכל הכוכבים מסביב כולם קוראים, מצקצקים, ונדים בראשם, ולא יודעים מה האמת. 

-החבאתם אותי בבגדי גבר! – היא זועקת באותו דואר. –לא נתתם לי את הבמה הראויה לי!

ובבית המארחים מרכינים ראש. ואיש אינו רוצה להזכיר לה את הימים בהם היתה הנסיכה אן-המגורשת, היום כשהיא כבר הנסיכה-אן המחודשת.

-החלטתי אני – כותב דה-סנט-אכזיפרי – להביא לכם את דבר כוכב-האורחים, ואולי תקרא גם הנסיכה אן את הדברים, ותאסוף את נשקה בחזרה, ואולי אף תבוא להודות למצילי חייה ולבקש את סליחתם על אשר פגעה בהם. כי הנה, בסך הכל, בזכותה זכיתם לדבר גדול: סוף סוף יודעים הנכם בבירור, כי הכבשה לא אכלה את השושנה!

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים