על קו התפר

ציפי לבני בתוכנית הריאלטי

רחל גבע עקבה אחר תמיכותיה של שרת המשפטים בהצעות החקיקה העוסקות באיסור אפליה, ונותרה פעורת פה.

בשבוע שעבר, התקיים דיון במליאה בכנסת, בו העלה ח"כ מאיר פורוש הצעת חוק ליצוג הולם לאוכלוסיה החרדית במגזר הציבורי. ח"כ פורוש הביא טיעונים רבים, המצדיקים, לדידו, ליתן העדפה מתקנת לחרדים, בעת קבלה לעבודה במגזר הציבורי.

לאחר דבריו של פורוש במליאת הכנסת, עלתה שרת המשפטים והביאה את התנגדות הממשלה להצעת החוק.

עד כאן הכל טוב ויפה. מה שהדהים אותי היו נימוקיה של השרה לבני:

"הרעיון הזה, שבו קבוצה שאיננה מופלית בגין היותה קבוצה, כמו מיעוט ערבי, כמו בני העדה האתיופית במדינת ישראל, כמו נכים ובעלי מוגבלויות – שאלה רוצים להשתלב, אלה עושים את הכול על מנת להשתלב, אבל לצערי הרב הם נדחים מופלים לרעה. אתם אינכם מופלים לרעה..." ובהמשך:

"והקבוצות האלה, כפי שנקבעו בעבר, זה ערבים, בני מיעוטים, זה בני העדה האתיופית, זה אנשים עם מוגבלויות. ולא נמצאה, לא תשתית ראייתית, לא עובדתית ולא תפיסתית והשקפת עולם שמייחסת את אותה אפליה לקבוצות החרדיות".

 

טעות, היתממות או פופליזם?

 

 

 

מחקרים ודוחות רבים מוכיחים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי חרדים מופלים בקבלה לעבודה. בדוח זכויות האדם של האגודה לזכויות האזרח, לשנת 2013, שפורסם לפני מספר ימים, בפרק העוסק באפליה בעבודה, נמצא כי מעסיקים הכי פחות רוצים להעסיק עובדים יוצאי אתיופיה, ערבים וחרדים. יש לציין כי הדוח התבסס על שני מחקרים של משרד הכלכלה מפברואר ומרץ 2013. בנוסף, הדוח התבסס גם על סקר שנערך בקרב בוגרי הקריה האקדמית אונו, בו התברר כי בוגרים חרדים זומנו בממוצע לפחות ראיונות עבודה לעומת הבוגרים הלא-חרדים, ומשך זמן חיפוש העבודה שלהם היה ארוך יותר.

יש לציין, כי במחקר של משרד הכלכלה מפברואר 2013, נמצא שבהשוואה לשנת 2011, הרי שהנתונים מצביעים על עליה חדה בתחושת האפליה לעומת הסקר הקודם שנערך בשנת 2011, בעיקר כלפי חרדים, ושל אנשים עם מוגבלות. המחקר משער, כי יתכן שהעלייה בשנת 2013, קשורה במדיניות לעידוד כניסתן של אוכלוסיות אלה לשוק העבודה.

גם השרה לבני, שנראה כאילו קראה רק חלק מן המחקר של משרד הכלכלה, מדגישה כי "ממשלת ישראל פועלת על-מנת לאפשר לאותם חרדים שמקיימים את התנאים להשתלב בעבודה. משרד הכלכלה נותן תמריצים כלכליים למעסיקים שמעסיקים עובדים מקרב המגזר החרדי. מפעילים עם עיריית ירושלים ועיריית בני-ברק מרכזי הכוון תעסוקתי להשמת חרדים בשוק העבודה. ואלה הצעדים שאנחנו מאמינים היום שצריך לנקוט בהם כדי לעזור לשלב חרדים שלא משולבים דיים בשוק העבודה. אבל אין מקום לטענה שאי-השילוב נובע מטעמי אפליה שהיא אפליה נגדם כקבוצה".

השרה לבני מבלבלת בין שני דברים: זה נכון שמשרד הכלכלה עושה מאמצים להשמת חרדים בשוק העבודה באמצעות הכשרות והכוון תעסוקתי, אך אין זה מפחית את האפליה הננקטת כלפי חרדים בבואם להתקבל לעבודה. כפי שמצביע המחקר, נהפוך הוא. גידול במספר החרדים המנסים להיכנס לשוק העבודה, רק מדגיש את נושא האפליה ומעלה את היקף המדווחים על אפליה.

מה אנחנו למדים מכך? שבניגוד ברור לדבריה של השרה לבני, משרד ממשלתי, של אותה ממשלה, שלבני נשלחה ליצג, בדק ומצא אפליה ברורה כלפי חרדים בקבלה לעבודה.

 

הצעתו של ח"כ פרוש לתיקון המצב

 

ח"כ פורוש בהצעת החוק שהציג, סבר, כי עידוד כניסת חרדים לשוק העבודה ורצונם של החרדים בהשתלבות בעבודה, אינו יכול לשאת תוצאות חיוביות, ללא תמיכה נוספת מצד הממשלה, כפי שנעשה כלפי אוכלוסיות מודרות אחרות. בדברי ההסבר להצעת החוק, הובאו דוגמאות להעדפה מתקנת של אוכלוסיות מודרות אחרות:

1. בחוק החברות הממשלתיות, העדפה מתקנת לנשים, אתיופים, דרוזים והאוכלוסיה הערבית.

2. בחוק שירות המדינה (מינויים), העדפה מתקנת לנשים, אנשים עם מוגבלות, האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, והאתיופים.

3. בפקודת העיריות, העדפה מתקנת לאתיופים לבני העדה הדרוזית

מטרת הצעת החוק היתה להוסיף בחוקים אלו גם חובת ייצוג הולם גם לבני האוכלוסייה החרדית.

איני נוקטת עמדה בשאלה, אם יש מקום להוסיף תיקונים אלו לחקיקה הקיימת, אולם, אין ספק, כי יש מקום לבחינה של ההצעה הזו, במיוחד לאור העובדה, כי נימוקה של השרה לבני, כי לא נמצאה אפליה כלפי חרדים בקבלה לעבודה, הינה שגויה מיסודה.

 

מדד הפופליזם הציבורי

 

היום, למרבה ההפתעה (או שלא) פורסם שהשרה לבני תומכת בעוז בהצעת החוק של הח״כ עפר שלח, על פיה, בכל התייחסות בתקנות ובחוקים לאיסור אפליה יתווסף איסור על אפליה מטעמי נטיה מינית או מגדר.

מתברר כי השרה לבני מקשיבה לרחשי הציבור ועוקבת אחרי סקר שפורסם בעתון הארץ לפיו, רוב הציבור תומך בשיוויון זכויות ללהט״ב, וקראה לחכי״ם לקדם חקיקה בנושא. בדף הפייסבוק שלה התייחסה לכך לבני בפוסט, ״נוגע ללב״: ״אני מקווה שחברי לקואליציה מפנימים את הנתונים, ויבינו שישראל לא יכולה להמשיך לתת לקומץ קיצונים להשתלט עליה ולהכתיב לנו איך לחיות ואת מי לאהוב״.

ממש התרגשתי. באמת. גם אני בעד שיוויון זכויות מלא גם לקהילה ההומו-לסבית, אבל אני מצפה משרת המשפטים לנהוג במקצועיות ושיקול דעת ולא לרכב על גלי הפופוליזם ולפעול בצורת ״העתק הדבק״ אחרי ח״כ של מפלגת יש עתיד.

דווקא סקר ״הארץ דיאלוג״ גורם להפעלתה של השרה לבני למען איסור אפליה ושיווין זכויות, ואילו  סקרים ודוחות של משרד הכלכלה המתבצעים על ידי כלכלנים ואנשי מקצוע, חולפים על ידה כאילו המדובר בסקר בחינמון.

לי ברור שאנחנו לא נמצאים בתוכנית ריאליטי כאן. הדברים הם קצת יותר מורכבים מזה, אבל אני בהחלט יכולה להבין את הרצון של לשאת חן בעיני בוחריך לעתיד ואף ללטוש עיניים לכיוון מצביעי יש עתיד.

 

בשולי הדברים, ברצוני להוסיף, כי למקרא הפרטוקול של הדיון במליאה, עלתה בי תחושה, של נקמה מתוקה של השרה לבני כלפי החרדים ודחייתם אותה כראשת ממשלה, בבחירות לכנסת ה-18. איני יודעת אם תחושתי זו הינה מוצדקת, לכן אניח זאת כאן, כפינה לשיפוטכם:

השרה לבני: " עכשיו אל תדבר אתי על צביעות בבקשה. בוא נדבר על צביעות, בוא נדבר. כל כך היה חשוב לכם, שלא הסכמתם להיות בממשלה של - - -"

קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים